בחודשים הקרובים תקום ממשלה חדשה. האתגרים שעימם הממשלה החדשה תצטרך להתמודד הם עצומים בהיבט הביטחוני, האזרחי, הכלכלי והבינלאומי. כל הנושאים שלובים וקשורים זה בזה. בתחום הכלכלי האתגרים יהיו רבים וקשים. נסיקת החוב הממשלתי בשנים האחרונות, לצד קשיים רבים בגיבוש מנועי הצמיחה של המשק, מצריכות החלטות דרמטיות בתחום. כדי לקבל החלטות, צריך לשלב אנשי מקצוע מובילים בעלי מוניטין, ניסיון וידע, לשיקום המועצה הלאומית לכלכלה. זו הפכה בשנים האחרונות לזרוע פוליטית, אשר מטרתה להוציא ניירות עמדה פופוליסטיים שלא פתרו ולא קידמו שום פתרון מהותי לכלכלת ישראל. בדומה לתחום הביטחוני, גם בתחום הכלכלי יש לנתח ולבדוק את מקור הליקויים הקשים בתפקוד המועצה (וזאת במקביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית ובלתי תלויה לאירועי ה-7/10 בתחום הביטחוני-מדיני). הרקע לליקויים בניהול האסטרטגיה הכלכלית: המועצה הלאומית לכלכלה החלה לפעול במשרד ראש הממשלה בשנת 2006, ובראשה עמד היועץ הכלכלי לראש הממשלה. המועצה נועדה לשמש גוף מטה לראש הממשלה בנושאים כלכליים, המסייע בקבלת החלטות בנושאים אלו בהתבסס על נתונים עדכניים, על ניתוחים מקצועיים ועל תכנון שיטתי ארוך טווח. תפקידי המועצה, שנקבעו בידי הממשלה בהחלטותיה, הם: לגבש יוזמות בעניין צעדי מדיניות לעידוד הצמיחה במשק, בד בבד עם צמצום הפערים הכלכליים בין אוכלוסיות שונות בישראל; להכין חוות דעת בנושא הצעת תקציב המדינה ולהציע חלופות, לפי הצורך, בנוגע למסגרת התקציב ולהיבטים מסוימים שלו; להכין חוות דעת מקצועיות לגבי הצעות החלטה בתחום הכלכלה העומדות על סדר היום של הממשלה ושל ועדותיה; ולשמש מוקד העבודה המקצועית בתחום האסטרטגיה הכלכלית-חברתית של הממשלה. ב-29.01.2023 החליטה הממשלה להחזיר את פרופ’ אבי שמחון לקדנציה שנייה כראש המועצה (הקדנציה הראשונה הייתה בין 2016 ל-2021). לאחר המינוי, במאי 2023, הוגש לממשלה דו”ח ביקורת ייעודי בנושא המועצה הלאומית לכלכלה. להלן עיקרי המלצות הביקורת שהוגשו לממשלה הנוכחית ולראש המועצה: על משרד רה”ם לפעול להשלמת הצעת החוק לשם חיזוק מעמד המועצה והסדרת סמכויותיה, ובכלל זה לקבל מידע מגופים ממשלתיים ולקיים דיונים בהשתתפות נציגיהם. מומלץ כי ראש הממשלה יפעל לקיום דיון עיתי בממשלה או בוועדת שרים לאסטרטגיה כלכלית-חברתית, בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2012. כמו כן, על משרד רה”ם לפעול להקמה מחדש של הצוות לניהול האסטרטגיה ולוודא כי הצוות מבצע את תפקידיו על פי החלטת הממשלה, ובכלל זה הגשת דו”ח מעקב כולל אחר יישום הערכת המצב האסטרטגית. פעולות אלה נדרשות כדי לאפשר לממשלה להתמודד עם האתגרים הניצבים לפניה בתחום החברתי-כלכלי. מומלץ כי משרד רה”ם יגבש את תוכניות העבודה של המועצה הלאומית לכלכלה גם על סמך התפוקות הנדרשות ממנה, לנוכח תפקידיה, סמכויותיה והיקף המשאבים שלרשותה, וכי הוא יוודא שהתוכניות מאפשרות למצות את פוטנציאל הפעילות של המועצה. מומלץ כי משרד רה”ם יקבע את היקף המשימות המוטלות על המועצה בהתאם למידת מעורבותה בהן ולתוצרים הנדרשים בפרויקטים השונים, בהתחשב בהיקף כוח האדם שלה, וכי הוא יוודא שהמשימות האלה הולמות את תפקידי המועצה שנקבעו על פי החלטות הממשלה. עוד מומלץ כי המועצה הלאומית לכלכלה תשלים את הכנת התוצרים של כלל הפרויקטים שבהם עסקה ותרחיב את עיסוקה בנושאים הנוגעים להתפרצות האינפלציה בישראל ולסוגיית מחירי האנרגיה. על המועצה להקפיד לגבש חוות דעת מקיפה בנוגע להצעת התקציב לפני הגשתה לממשלה, בנוגע למסגרת התקציב ובנוגע לנושאים המרכזיים הכלולים בו, ולהציע חלופות בנושאים אלו לפי הצורך. מאז 2023 מבקר המדינה לא הוציא דו”ח ביקורת ייעודי על תפקוד המועצה, אך שילב את הביקורת על המועצה בביקורות של משרדי ממשלה ופרויקטים שאותם ביקר עד 2026. מבקר המדינה רואה במועצה הלאומית לכלכלה גוף אסטרטגי חיוני, שאמור לשמש משקל נגד מקצועי למשרד האוצר ולבנק ישראל, אך לאורך השנים הוא מתריע על שחיקה חמורה במעמדה ועל אי-עמידה במשימות הליבה שלה. הביקורת המקיפה ביותר שפרסם משרד מבקר המדינה על המועצה הצביעה על שלושה כשלים מרכזיים:

  1. צמצום חד בתפוקות ובפרויקטים: המבקר מצא כי למרות שלא חל כל שינוי בתקציב המועצה או במספר הכלכלנים המועסקים בה, היקף פעילותה הצטמצם משמעותית. ירידה במספר המיזמים: מספר הפרויקטים שבהם עסקה המועצה צנח מ-56 ל-36. אובדן הובלה: שיעור הפרויקטים שבהם המועצה הייתה הגורם המרכזי והמוביל בגיבוש המדיניות נחתך מ-72% ל-38% בלבד.
  2. הזנחת משימות הליבה הלאומיות: על פי המבקר, המועצה נכשלה באספקת המוצרים המקצועיים החשובים ביותר שעבורם הוקמה. אי-הגשת הערכות מצב אסטרטגיות: המועצה מחויבת להציג לממשלה הערכת מצב אסטרטגית, כלכלית וחברתית מדי שנה, אך מאז 2012 היא הגישה תוכנית כזו באופן רשמי ומלא רק פעם אחת, בשנת 2015. היעדר חוות דעת על התקציב: המועצה נמנעה מספר פעמים מלהכין חוות דעת מקיפה ועצמאית על הצעות תקציב המדינה, ובכך לא סיפקה לממשלה חלופות למדיניות של משרד האוצר. גרירת רגליים באתגרים ארוכי טווח: בדו”חות מעקב של המבקר בשנים 2025–2026, כמו הדו”חות על היערכות למשבר האקלים והזדקנות האוכלוסייה, עלה כי אף שהמועצה זיהתה בעבר חלק מהסיכונים, היא ומשרדי הממשלה לא ביצעו הערכות מקרו-כלכליות מקיפות לטווח הארוך ולא קידמו תשתיות ותוכניות לאומיות מתאימות.
  3. מעמד משפטי רופף: המבקר מדגיש כי אחת הסיבות לחולשת המועצה היא שהיא פועלת מכוח החלטות ממשלה בלבד, ולא הוסדרה בחוק. הממשלה החליטה כבר עם הקמת המועצה ב-2006 לקדם חקיקה שתעגן את סמכויותיה, אך משרד ראש הממשלה לא השלים זאת. בקדנציה הנוכחית של הממשלה היה צורך דחוף לעסוק בנושאי ליבה של הכלכלה, החל מתיעדוף תקציבים, השכלה גבוהה, המשבר במערכת החינוך, דיון על תקציב הביטחון וכו’. בפועל, לא הוגשה ויושמה אף הצעה אסטרטגית לכלכלת ישראל. מה ההצעה שכן שמענו מפרופ’ אבי שמחון? הצעה לסבסוד משכנתאות. ההצעה ביקשה להעניק סיוע חודשי למאות אלפי משקי בית שרכשו דירה יחידה עד סוף שנת 2022, כדי לפצות אותם על הזינוק בהחזרי המשכנתא בעקבות עליית הריבית. בכירי משרד האוצר טענו שהחוק מהווה סיכון כלכלי ממשי לישראל בתקופה של אי-ודאות תקציבית. סבסוד ממשלתי של ביקושים סותר את מדיניות בנק ישראל ועלול לעודד אינפלציה. בנק ישראל הבהיר שהמהלך נטול היגיון כלכלי וניתן בדיעבד, ללא תיאום מקצועי מוקדם. מבקרים טענו שההצעה אינה הוגנת כלפי שוכרי הדירות, שנושאים גם הם בנטל יוקר המחיה אך אינם מקבלים דבר. המהלך מעביר מסר בעייתי, שלפיו המדינה תחלץ בדיעבד רוכשים שלקחו סיכונים פיננסיים במסלול בריבית משתנה. מבחינה פוליטית, כנראה מטרת הצעה זו הייתה להיטיב עם מגזר החרדים, אשר בולט בחשיפתו למשכנתאות בריבית משתנה. ההצעה לסבסוד משכנתאות עוררה ביקורת ציבורית ומקצועית חריפה, ובעקבות כך היא ירדה מהפרק ובוטלה. וממש בעת האחרונה צצה הצעה לרפורמה נוספת (אשר להבנתי נועדה לקרב בוחרים צעירים לתמוך בממשלה בבחירות הקרובות): הצעת המועצה הלאומית לכלכלה לבטל את חובת הפרשת העובד לפנסיה, בשיעור של 6%, עד גיל 40. מטרת ההצעה היא להקל על יוקר המחיה ולהגדיל את שכר הנטו של עובדים צעירים בכ-500 שקלים בחודש בממוצע. מדובר בצעד מסוכן שיפגע אנושות בעתידם הכלכלי של החוסכים. פגיעה אנושה באפקט הריבית דריבית. כסף שנחסך בגיל צעיר, בשנות ה-20 וה-30, הוא בעל תקופת הצבירה הארוכה ביותר, ולכן מייצר את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן. ויתור על כ-15 שנות חיסכון מוקדמות מקצץ מאות אלפי שקלים מהצבירה הסופית. ירידה דרמטית בקצבת הפנסיה העתידית: על פי הערכות, ואף על פי נתוני המחקר עצמו, המהלך צפוי להפחית את קצבת הפנסיה החודשית של העובדים לאחר פרישתם בכ-2,000 שקלים בממוצע. פגיעה זו תדחוף גמלאים רבים לעוני או לתלות מוחלטת בקצבאות מדינה. בעוד שעובדים מבוססים יוכלו לבחור להמשיך לחסוך באופן וולונטרי, מי שינצלו את הפטור ויוותרו על החיסכון יהיו בעיקר בעלי ההכנסות הנמוכות הזקוקים למזומן מיידי. דווקא אוכלוסיות אלו יגיעו לגיל זקנה ללא כרית ביטחון מינימלית. (הערה: מצב המוסד לביטוח לאומי אינו טוב, והתחזית העתידית היא לגירעונות גדולים אשר יפגעו ביכולת למתן קצבאות זקנה וכו’). להבנתי, הצעה זו אינה ראויה ואין לקבלה. הייתי מצפה ממי שדואג ליוקר המחיה שיפעל להציג תוכניות עבודה אפקטיביות למקבלי ההחלטות בדבר התמודדות עם יוקר המחיה הגואה בישראל. ומי יבקר את המועצה כדי שזו תפעל כראוי? משרת מבקר המדינה אינה מאוישת מאז ה-4 ביולי 2026, בעקבות משבר משפטי ופסיקת בג”ץ שביטלה את הליך הבחירה האחרון. מבקר המדינה התשיעי, מתניהו אנגלמן, סיים רשמית את כהונתו בת שבע השנים ב-3 ביולי 2026. ב-3 ביוני 2026 קיימה הכנסת הצבעה חשאית לבחירת המבקר הבא. בתום דרמה פוליטית וסבבי הצבעה, הוכרז עו”ד מיכאל ראבילו, ששימש כפרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמנצח, לאחר שגבר על שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון. במהלך סבב ההצבעה השני, מספר חברי כנסת מהקואליציה תיעדו וצילמו את הצבעתם מאחורי הפרגוד כדי להוכיח את נאמנותם, בניגוד לחוק המורה על הצבעה חשאית. בעקבות פגיעה זו בחשאיות הוגשו עתירות דחופות לבג”ץ. פסיקת בג”ץ המבטלת את המינוי: ב-2 ביולי 2026 קיבל בית המשפט העליון את העתירות וקבע פה אחד כי נפל פגם מהותי בהליך. בג”ץ ביטל את בחירתו של ראבילו והורה על קיום בחירות חוזרות. המלצתי לממשלה החדשה היא לפעול באופן הפוך מהממשלה האחרונה. קרי, לדאוג לאיוש נושאי משרה באנשים לא פוליטיים, בעלי יכולות ומוניטין. בתחום הכלכלי, ראוי למנות ראש מועצה חדש אשר ימסד מועצה כלכלית לאומית פעילה, אפקטיבית ומכוונת לפעילות הממשלה. לצד זאת, יש למנות אישיות ציבורית בעלת מוניטין, החפה מניגודי אינטרסים, לתפקיד מבקר המדינה, לשם בקרה על כך שהישויות המבוקרות יפעלו באופן ראוי ומיטבי. מקורות: https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/7604-6.aspx https://www.gov.il/BlobFolder/news/news-pension140926/he/file_pension150926.pdf