ד״ר איתי גלילי בוחר ומתמצת
מאמרים נבחרים מהעיתונות הפיננסית העולמית — עם תקציר וניתוח
על פי נייר מדיניות של מכון הפניקס לחקר שוק ההון, הממצאים מצביעים על כך שההייטק הישראלי נמצא בתהליך התאוששות, אך מדובר בהתאוששות שונה מזו שאפיינה את תקופות הצמיחה הקודמות. התוצר חזר לצמוח וגיוסי ההון התאוששו, אך התעסוקה נותרה נמוכה בכ 5% (18 אלף עובדים) ביחס לתוואי ארוך הטווח. חלק גדול יותר מהפעילויות מבוצעות בחו"ל. וההון מרוכז יותר במספר מצומצם של חברות, עסקאות ותחומים.
הזינוק בתשואות איגרות החוב מציב רף גבוה יותר לשוק המניות. כיצד השינוי עשוי להשפיע על תמהיל תיק ההשקעות, ולמי הוא מתאים? (מחלקת המחקר של הבורסה)
מהפכת הבינה המלאכותית הפכה את שבבי הזיכרון מרכיב טכנולוגי סטנדרטי למשאב אסטרטגי, והובילה לזינוק בביקוש, במחירים וברווחיות היצרניות. האם מדובר במחזור גאות חריג נוסף, או בשינוי מבני שעשוי לשנות לאורך זמן את כלכלת אחת התעשיות המחזוריות בעולם?
ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה באופן עקבי מזו שבמדינות המפותחות. בשנת 2025 עמד הפער מול ממוצע ה-OECD על כ-9.6% תוצר, שהם כ-205 מיליארד ש״ח. הפער אינו נובע רק מהוצאות הביטחון והריבית הגבוהות של ישראל או מהבדלים דמוגרפיים. הוא גם אינו נובע מסדרי העדיפויות הפנימיים בין משרדי הממשלה או מהקצאת יתר לתחום אזרחי אחד על חשבון תחום אחר. ישראל מוציאה פחות ממדינות ההשוואה ברוב תחומי הפעילות האזרחית של המדינה לאורך כל העשורים שנבחנו.
הממצא המעניין ביותר עולה דווקא ממערכות בחירות שלא הסתיימו בהקמת ממשלה. במקרים אלה נרשמה חולשה משמעותית יותר בשוק המקומי בחודשים שקדמו לבחירות, אך לאחריהן הפערים מול מערכות בחירות שבהן הושגה הכרעה נסגרו במהירות. ניסיון העבר מלמד אפוא כי השוק נוטה לתמחר את החשש מחוסר הכרעה עוד לפני יום הבחירות, אך החשש הזה אינו מתורגם לחולשה ממושכת לאחריה.
מדריך עדכני מציג סקירה של אתגרי השורש הכלכליים־חברתיים-דמוגרפיים של ישראל כסיפור משולב, מהשינוי בעדיפויות הלאומיות של המדינה מאז שנות ה־70 וההשלכות על פריון העבודה, תשתיות, חינוך, הון אנושי, הוצאות ציבוריות, דמוגרפיה ובריחת מוחות הולכת וגוברת. הוא מראה כיצד המשק הישראלי נשען במידה הולכת וגוברת על מסד צר של אנשים בעלי מיומנויות גבוהות, בעוד שהשילוב של חינוך חלש ושינויים דמוגרפים מהירים מאיים על יכולתה של המדינה לקיים לאורך זמן משק של עולם ראשון, מערכת בריאות מתקדמת, וביטחון לאומי.
טיפולים תאיים חדשים עשויים לשנות את הדרך שבה אנו מטפלים במחלות כרוניות. מניהול מתמשך של מחלות, האנושות עוברת להחלפת התאים שנפגעו והשבת יכולות שאבדו לגוף. אם הרפואה אכן תלמד לייצר לגוף "חלקי חילוף", כיצד ישתנו בעקבות זאת תעשיית התרופות והמודלים העסקיים שנבנו במשך עשרות שנים סביב טיפול כרוני?
הבורסה בתל אביב סיימה את חודש ספטמבר במגמה חיובית, כאשר מדדי החברות הגדולות המשיכו להציג ביצועי יתר על פני מניות השורה השנייה. מדד ת"א-35 עלה ב-1.58% והשלים תשואה של 15.76% מתחילת השנה, בעוד מדד ת"א-90 ירד ב-2.73% והעמיק את הפער מול המניות הגדולות. על רקע הפחתת הריבית לרמה של 3.25% וסביבת אינפלציה מתונה, בלטו לחיוב מניות הביטוח והטכנולוגיה, בעוד סקטורי האנרגיה והנדל"ן הציגו חולשה והכבידו על ביצועי השוק הרחב.
למרות רפורמות מבניות נרחבות במערכת החינוך, הישגיהם הלימודיים של תלמידי ישראל עדיין קשורים במידה רבה לרקע הכלכלי-חברתי שלהם. קשר זה מעיד על חוסר בשוויון הזדמנויות ועל ניידות בין דורית חלשה. במחקר חדש של מוסד שורש, נמצא קשר מובהק בין הישגי התלמידים במבחני פיזה למשלחי היד של הוריהם. באופן כללי, הישגי התלמידים גבוהים יותר כאשר הוריהם מועסקים במקצועות הצווארון הלבן והטכנולוגיה. לעומת זאת, הישגי התלמידים נמוכים יותר כאשר אימהותיהם מועסקות במקצועות החינוך
סקירה חדשה מרכזת ממצאים והמלצות ראשוניות מתוך עבודת מטה של אגף הכלכלן הראשי לבחינת התאמת מערכת המס בעידן הבינה המלאכותית (AI). הדו"ח נשען על סקירת ספרות אקדמית מורחבת וממצאי התייעצויות. במסמך זה מוצגים עיקרי הממצאים והמלצות מדיניות ראשוניות.
שוק ה-SRT מאפשר לבנקים למכור למשקיעים חלק מסיכון האשראי מבלי למכור את ההלוואות עצמן, ולשחרר בדרך זו הון יקר לפעילויות אחרות. אלא שככל שהשוק צומח, עולה שאלה רחבה יותר. האם הסיכון באמת מתפזר? או שהוא פשוט עובר למקומות שבהם קשה יותר לראות אותו?
שנת תשפ״ו הייתה שנה חזקה במיוחד בשוק ההון הישראלי, שהתאפיינה בירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, בהתחזקות השקל, בתחילת מחזור הפחתות הריבית ובשיפור באמון המשקיעים. על רקע זה רשמו מדדי הדגל של הבורסה עליות חדות. למרבית המדדים המובילים בעולם. גם המדדים הענפיים הציגו ביצועים חזקים, ובראשם מדד ת״א־ביטוח שזינק בכ־,94.5% לצד עליות חדות במדדי הקלינטק, הפיננסים, התעשייה והטכנולוגיה.
מחקר חדש מתייחס לתחושה שמדד המחירים לצרכן אינו משקף את יוקר המחיה הממשי כפי שהוא נחווה על ידי משקי הבית בישראל. המחקר מראה כי אי-הכללת "עלות הכסף" (הריבית שמשלמים משקי הבית על משכנתאות ועל האשראי הצרכני) במדד המחירים לצרכן גורמת להערכת חסר של העומס הכלכלי המוטל על משקי הבית, במיוחד בתקופות של עליות חדות בריבית.
נייר מדיניות של פרופ' אסף חמדני ופרופ' שרון חנס מנתח את מודל האקטיביזם החדש (דור ג') של הגופים המוסדיים בישראל. לפיו, בעולם משקיעים מוסדיים נוקטים באקטיביזם "רך" או משאירים את הובלת השינויים לקרנות גידור. בישראל, בשל היעדר חסמים רגולטוריים ושוק חלש של קרנות גידור, המוסדיים פועלים באופן ישיר ואקטיבי מאוד.
מחקר שנערך על ידי המועצה הלאומית לכלכלה , עוקב אחר התפתחות ההכנסה של פרט מייצג לאורך מחזור החיים, משנות העבודה הראשונות ועד גיל הפרישה, ומציע להעלות את הגיל שממנו העובד מחויב להפריש לפנסיה. המחקר מציג סימולציות אקטואריות של החיסכון הפנסיוני ושל הקצבה הצפויה, בפילוח לפי מגדר ולפי חמישוני שכר
אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם, את הדו"ח השנתי בנושא השקעות זרות בישראל ובעולם לשנת 2025. הדו"ח סוקר את התפתחות ההשקעות הזרות, ובוחן את המדינות המובילות כיעד וכמקור להשקעות זרות בישראל. זינוק של 78% בזרמי ההשקעות הזרות לישראל (FDI) על פי נתוני ה-OECD, זרם ההשקעות הזרות הישירות לישראל הסתכם בשנת 2025 בכ-26.2 מיליארד דולר – זינוק של כ-78% לעומת שנת 2024, שבה הסתכם בכ-14.8 מיליארד דולר.
חברת דירוגי האשראי מידרוג מפרסמת סקירה שנתית לבחינת גיוסי ההון בשוק האג"ח הקונצרני המקומי
בחינת נתוני הנעדרים מעבודתם בשל שירות מילואים מראה כי הנטל מתרכז בעיקר בגברים יהודים לא-חרדים בגילי 25–44, המהווים כ-83% מהנעדרים אף שחלקם בכוח העבודה עומד על כ-36% בלבד. אומדן מעודכן לעלות הכלכלית של חודש שירות מילואים גבוה משמעותית מהאומדן הקודם שפרסם אגף הכלכלן הראשי
רמת הכישורים של מורים בישראל בכל תחומי האוריינות נמוכה מזו של המורים במרבית מדינות ה-OECD שהשתתפו בסקר המיומנויות הבינלאומי (PIAAC), שנערך בשנים 2022-2023. בעוד שבמדינות ה-OECD אין כמעט הבדל בין כישורי המורים למועסקים אחרים, המורים האקדמאים בישראל הם בעלי כישורים נמוכים ממועסקים אקדמאים שאינם מורים
במשך עשרות שנים המניות הדרום קוריאניות נסחרו בדיסקאונט על השווי הכלכלי שלהן ביחס לחברות מקבילות בעולם. המדינה יצאה נגד המצב עם תכנית שהביאה, יחד עם מהפכת ה-AI, לזינוק דרמטי במחירי המניות ובמדדים המקומיים. האם מדינה יכולה להעלות את שווי השוק של חברות מקומיות באמצעות ממשל תאגידי ורגולציה?
25.4 מיליארד שקל הופקדו מאז השקת תוכנית "חיסכון לכל ילד" בשנת 2017. בסוף שנת 2025 נוהלו יותר מ־3.6 מיליון תוכניות חיסכון פעילות, כאשר רק 63% מההורים בחרו להכפיל את החיסכון החודשי. הרווח המצטבר בתוכנית הגיע לכ־3.85 מיליארד שקל, ו־84% מהחסכונות הפעילים מנוהלים בקופות גמל.
לאחר שנים של מחסור ושיבושי אספקה, השוק עבר לסביבה של עודף היצע בחלק מהקטגוריות ותחרות מחירים אגרסיבית. כניסת מותגים חדשים (בעיקר מסין) ומבצעי מכירות לחצו על מחירי הרכבים החדשים, דבר שהשפיע לרעה גם על מחירי הרכבים המשומשים. הענף אמנם חווה ירידה ברמות הרווחיות החריגות של השנים האחרונות, אך הוא נכנס לסביבת פעילות מאוזנת ובת-קיימא המפגינה יציבות וחוסן פיננסי.
על פי מחקר חדש של רשות המסים, העשירון העליון הוא המשלם את רוב המס של העוזבים (שנה טרם העזיבה) – כ- 85% מתשלומי המס. שינוי תמהיל המהגרים מישראל ועליית משקלו של העשירון העליון היא הגורם העיקרי לאובדן מס. מספר העוזבים מענפי ההייטק והבריאות הוכפל וכמעט שולש, ואילו מספר העוזבים מענפים שהשכר בהם נמוך יותר, ובהם ענף החינוך, נותר דומה למספרם בעבר. תופעה נוספת מהמחקר, היא הכפלת מספר הישראלים המדווחים לרשות המסים כי הוציאו מהארץ למעלה מחצי מיליון ₪
על פי מסמך חדש של מרכז אדוה, ממדי אי השוויון בהכנסות משקי הבית בישראל לאחר תיקון ההכנסה מהון מראים שבניגוד לפרסומים אחרים, אי-השוויון בהכנסות לא ירד בשנים האחרונות, אלא דווקא עלה
היתרון היחסי של ישראל בשיעור בעלי השכלה אקדמית בהשוואה בינלאומית נשחק לאורך השנים. בעוד שבשנת 2000 דורגה ישראל במקום השלישי מבין מדינות ה-OECD, עם שיעור אקדמאים של 41% בקרב בני 25–34, בשנת 2024, למרות עלייה מתונה בשיעור המשכילים, ישראל דורגה מתחת לממוצע ה-OECD ובמקום ה-20, עם שיעור של 47% בעלי השכלה אקדמית
בפרק של ״חדשנות על הבר״, סדרת האירועים של רשות החדשנות : משתתפים כרם נבו, כרם נבו, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת צמיחה ברשות החדשנות, עמית פילובסקי, שותף מנהל Capital Key1, לשיחה מעמיקה על מצבה של תעשיית ההייטק הישראלית בתקופה של אי-ודאות כלכלית, ביטחונית ופוליטית.
בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחר בניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים.
התפתחות ה-AI וחוות השרתים, יחד עם המעבר לרכבים חשמליים ולמשאבות חום החלו להגביר את הביקושים לחשמל במדינות מערביות אך חשמל יש גם לשנע ולא רק לייצר מה מצבה של מערכת ההולכה וכיצד היא הולכת להתפתח?
בפרק זה של ״חדשנות על הבר״, משתתפים עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA ומנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל, ודרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, לשיחה מעמיקה על עתיד ההייטק הישראלי בצל מהפכת הבינה המלאכותית. בשיחה הם עוסקים בצמיחה המטאורית של אנבידיה בישראל, בסיבות שהופכות את המהנדס הישראלי לייחודי בעולם, ובאתגרים שבשמירה על הובלה טכנולוגית עולמית. בנוסף, הם דנים בשאלות בוערות: האם ה-AI יעלים משרות או דווקא ייצור הזדמנויות חדשות, כיצד על מערכת החינוך והאקדמיה להסתגל לשינויים המהירים
הוובינר מתקיים במסגרת פעילות "פורום חינוך פיננסי" שמוביל הפיקוח על הבנקים ובו חברים איגוד הבנקים, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. הוובינר ועוסק בחשיבות ניהול תקציב אחראי וביצוע מעקב אחר ההכנסות וההוצאות, ניהול תזרים מזומנים וכלים להתמודדות עם כניסה ליתרת חובה, חשיבות החיסכון ומתן כלים מעשיים לניהול חשבון הבנק והוזלת עלויות בהתנהלות מול הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.
ישנם סימנים לכך ששוק הטכנולוגיה כולו נכנס לשלב שעלול להזכיר בועות טכנולוגיות מהעבר. היקף ההשקעות המתוכנן בתשתיות AI, חוות שרתים, רשתות חשמל ושבבים כבר עולה על כל דמיון (הסכומים עשויים להגיע לכ-1.6 טריליון דולר בשנה עד 2031) ולא ברור מתי הן יניבו תשואה שתצדיק אותן ובנוסף, 2025, עשר החברות הגדולות הגיעו לכ-40.7% ממדד ה-S&P500
ברק בנסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ומנכ"ל כלל ניהול פיננסים, ומשה ארנסט, מנהל חטיבת חיסכון ארוך ומנכ"ל כלל פנסיה וגמל. השניים מתארים את האתגרים המיוחדים של מנהלי נכסים וחיסכון בשוק ההון הישראלי, ומציגים היכן הם משקיעים את כספי החוסכים. אורח נוסף הוא ד"ר דייבי דישטניק מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, שמסביר על מחקרים התנהגותיים בתחום ההשקעות לטווח ארוך
כ-18% מהעסקים בסקר דווח על הרעה בפעילות העסקית כתוצאה מהתחזקות השקל , לעומת 3% אשר דווח על שיפור. יתר העסקים לא הושפעו משינויי המט"ח. פגיעה עיקרית דווח בעסקים בתחום ההייטק והפיננסים (אחד מכל שני עסקים בענפים אלו)
מסמך חדש של מרכז המחקר של הכנסת כולל נתונים על משרות, יצוא וגיוסי הון במגזר ההייטק. למגזר ההייטק תרומה רבה לכלכלה ולחברה בישראל. בשנת 2025 משקל מגזר ההייטק בתעסוקה היה כ-11.3%, בתוצר כ-18.3% וביצוא כ-58%. החל מדצמבר 2024 חלה בהייטק תעשיה האטה בקצב הגידול החודשי של משרות שכיר, ובהייטק שירותים חלה ירידה בקצב הגידול החודשי.
מאגר המידע Pitchbook עוקב באופן שוטף אחרי שיעור החברות שלפחות אחת מהמייסדים שלהן היא אישה ולפחות אחד הוא גבר, ושיעור החברות שכל המייסדות שלהן הן נשים, מבין כלל החברות שגייסו הון בארה"ב ובאירופה. על פי השוואת מחצית הראשונה של 2026. ישראל מפגרת אחרי אירופה וארה"ב בכל אחד מפרמטרים אלה.
סקירת המחקר הממשלתי מרכזת לקט של פרסומים נבחרים שהופקו על ידי גופי הממשלה והרשויות הסטטוטוריות בישראל. הגיליון מלקט פרסומים נבחרים שראו אור ב-2025 מאת בנק ישראל, הכלכלן הראשי, רשות החדשנות, המוסד לביטוח לאומי, רשות התחרות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד ומתמקדות בסוגיות הכלכליות והחברתיות המרכזיות העומדות על סדר היום הלאומי.
ענף הנדל"ן והבנייה נחשב לאחד הענפים השמרניים בעולם, כאשר הפריון בו כמעט שלא השתפר בעשורים האחרונים. האם חדירת הרובוטיקה והאוטומציה צפויה לשנות זאת, ומה עשויה להיות ההשפעה על הבורסה שחשופה אליו ביתר?
בדו"ח שנתי של הרשות לני"ע, מוצגת פעילות קרנות הנאמנות, נכון לסוף דצמבר 2025, עת פעלו בישראל 2,444 קרנות נאמנות בשווי שיא של כ-757 מיליארד ₪, צמיחה של למעלה מ-26% מהשנה הקודמת, וזאת ברקע אירועי מלחמת "עם כלביא" בשנה זו.
על פי עבודת מחקר חדשה של הכלכלן הראשי באוצר, השכר הממוצע של כלל הרופאים המומחים בבתי החולים הממשלתיים בשנת 2023, מרפואה ציבורית ופרטית גם יחד, עמד על כ-772 אלף ש"ח בשנה. מתוך סכום זה כ-524 אלף ש"ח מקורם ברפואה ציבורית וכ-248 אלף ש"ח מרפואה פרטית.
פודקסט חדש של בית ספר לניהול ע"ש קולר בתחום שוק ההון. מתארח העסקים הישראלי ויזם הנדל"ן אלפרד אקירוב, פרופ' דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב בפקולטה לניהול ע"ש קולר ומיכל רביד, מנהלת נדל"ן וראש נדל"ן חו"ל בהראל ביטוח. הפרק עוסק, בין היתר, בהשוואה בין השקעה בדירה למגורים בישראל מול השקעות בשוק ההון, ובדיון על השקעות המוסדיים והציבור הישראלי בנדל"ן בישראל ובחו"ל, תוך הצגת נתונים על כדאיות ההשקעה במגורים, ובנדל"ן בכלל, בישראל ובחו"ל
סיכום שולחן עגול בנושא הירידות בשער הדולר - מרכז הראל 03/06/26 מרכז הראל לחקר שוק ההון ומכון ספרא לבנקאות ופיננסים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב קיימו בשבוע שעבר דיון שולחן עגול בהשתתפות 15 בכירי המוסדיים, הבנקים, הרגולטורים הפיננסים והאקדמיה. בניגוד לוויכוח הציבורי, שהתמקד כמעט כולו בשאלה מה יכול בנק ישראל לעשות, משתתפי הדיון הציעו כיצד לשנות את המנגנון הפיננסי עצמו לצמצום ההשפעות על שער הדולר.
פותחים שבוע עם הזום השבועי שלנו – והפעם, ספיישל על הדולר-שקל והשקל החזק. אחרי שבוע שבו בנק ישראל הפחית ריבית, אבל השקל דווקא המשיך להתחזק, ניסינו לפרק את אחת השאלות המרכזיות בשוק כרגע: איך יכול להיות שהריבית יורדת — והמטבע המקומי ממשיך להתחזק?
לאחר שנתיים של האטה בהייטק הישראלי, הנתונים המוצגים בדוח השנתי של רשות החדשנות משקפים התאוששות וחזרה לתוואי צמיחה בענף. למרות סביבה ביטחונית וכלכלית מורכבת, הוכיח הענף חוסן יוצא דופן והוכיח שוב את עוצמתו כ"קטר הצמיחה" המרכזי של המשק הישראלי. לצד העוצמות העולות מן הדוח, הדוח מצביע גם על אתגרים משמעותיים לעתיד (שער חליפין, ריכוזיות גיוסי הון, התרחבות הפעילות בחו"ל)
מסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה (טיוטה לדיון) בוחן את תקציב המדינה 2026 על רקע הפגיעה המתמשכת ביציבות הפיסקלית בשנתיים וחצי שחלפו מפרוץ המלחמה. נוסף על כך, נבחן במסמך את משמעויות הגידול בתקציבי הביטחון ועליית החוב הציבורי על תוואי המצרפים הפיסקליים בשנים הבאות.
מחקר פיננסי ואקדמי חדש של ענף הביטוח בישראל בהשוואה בינלאומית, שנערך על רקע כניסתו לתוקף של תקן הדיווח הכספי הבינלאומי IFRS 17 המחקר בוחן האם המאפיינים הספציפיים של השוק הישראלי – כגון פיקוח רגולטורי הדוק, תחרותיות, מבנה תיק מוצרים ייחודי, מובילים לשונות משמעותית ברווחיות הגלומה של החברות המקומיות בהשוואה לשווקים הגלובליים.
הרצאתו של פרופ‘ יואל מוקיר- זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2025 , מתוך כנס מכון אהרן למדיניות כלכלית בבית ספר טיומקין לכלכלה, אוניברסיטת רייכמן, שהתקיים בתאריכים 28–29 באפריל 2026, ועסק בנושא: האתגרים הכלכליים של ישראל לשנים הבאות
ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב קיים במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט את אירוע הפסגה “הזדמנויות בעולם משתנה”, בהשתתפות בכירים מהמערכת הבנקאית, יזמים, משקיעים ומובילי דעה מהמשק הישראלי. במסגרת האירוע התקיימו הרצאות TED ושיחות עומק על עתיד הטכנולוגיה, החדשנות והכלכלה בעידן ה-AI.
במסגרת כנס של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, ד"ר סרגיי סומקין ,חוקר בכיר למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, סוקר את חוזקות ענף ההייטק בישראל והאתגרים לעתיד.
מחקר של מרכז טאוב בוחן את השתנות דפוסי הדיור בקרב אוכלוסייה קבועה שנדגמה מספר פעמים לאורך השנים 2013–2022, בעלות על דירה, מגורים בשכירות ומגורים בדירה בבעלות קרובי משפחה. המחקר מצביע על עלייה איטית בשיעור משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם, ובהתאם על ירידה מקבילה בשיעור משקי הבית הגרים בשכירות ובדירות של קרובי משפחה. מגמות אלו מאפיינות את כלל האוכלוסייה אך יש הבדלים ניכרים בין קבוצות אוכלוסייה, בעיקר על פי הכנסה וגודל משק הבית.
מטרת נייר מדיניות חדש היא לבחון את ההשפעות של מספר שעות העבודה על העובדים ועל שוק העבודה ואת היעדים וכלי המדיניות האפשריים להפחתת מספר שעות העבודה בישראל. הנייר מציג את ההשלכות השליליות של שעות עבודה מרובות על בריאות העובדים, איכות חייהם ותפוקתם, ומנתח מקרי מבחן ממדינות שונות לצורך התאמת אסטרטגיות רלוונטיות לשוק העבודה הישראלי
בסקירה מוצגות ועדות החקירה הממלכתיות וועדות הבדיקה הממשלתיות שקיבלו סמכויות של ועדות חקירה, שהוקמו בישראל מאז חקיקת חוק ועדות חקירה ב-1968
על פי פרסום המחלקה הכלכלית של הרשות לני"ע, שוק ההון הגיב למבצע "שאגת הארי" באופן חיובי מאוד במהלך השבוע הראשון, בעיקר בשוק המניות, אך לאחר מכן השוק הצטרף למגמה העולמית והגיב בתנודתיות להתפתחויות. עם זאת ביצועי השוק המקומי היו בין הטובים בעולם באותה התקופה.
הקרן לאזרחי ישראל סיימה את שנת 2025 עם תשואה דולרית של כמעט 20%, שנה שלישית של תשואה דו-ספרתית גבוהה. הקרן, שהוקמה ב-2022 נכנסה השנה להשקעה בסוגי נכסים חדשים והגדילה את היקף הכספים שבניהולה ל-2.8 מיליארד דולר. שיחה עם מנהלת מחלקת הניהול של הקרן לנה קרופלניק, על היתרונות בהשקעה בחוב פרטי ובהון פרטי, מדוע הקרן מעסיקה עובדים בעלי רקע מקצועי מגוון, ועל הקשר בין הגיאו-פוליטיקה לאסטרטגיית ההשקעות של הקר
רמת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל עלתה באופן חד בעשור האחרון, עם שיעורי רצח גבוהים משמעותית בהשוואה לחברה היהודית ומדינות מוסלמיות וערביות ברחבי העולם; רוב קורבנות הרצח הם גברים (91%), בעיקר בגילאי 40-18 (76%). כלכלית של הפשיעה "העודפת" בחברה הערבית למשק הישראלי מוערכת לכל הפחות בכ-0.5 אחוז מהתוצר המשקי מדי שנה, הנאמדים בכ-10 מיליארד ₪ בשנה.
נגיד ישראל הרצה בכנס מכון אהרן למדיניות כלכלית 2026 בנושא המגמות לכלכלת ישראל לאור המלחמה והאתגרים הצפויים לכלכלת ישראל כתוצאה בעלייה בתוואי הגרעון הממשלתי בשנים הקרובות.
משבר הדיור בישראל מתבטא לא רק במחסור יחסי ביחידות דיור אלא גם בכשלים מבניים: נבנות מעט מדי דירות קטנות המתאימות למבנה המשתנה של משקי הבית, ושוק השכירות – שעליו נשענים כיום יותר משליש ממשקי הבית – מבוסס על משכירים פרטיים וחוזים קצרים.
יזמי והבנייה למגורים מתמודד בשנים האחרונות עם סביבה מאתגרת במיוחד. העלייה בסביבת הריבית במשק הובילה להאטה חדה בשוק הדיור והגדילה את עלויות המימון של החברות.
מחקר של מרכז טאוב בוחן את השפעות הבינה המלאכותית על הרכב המובטלים בישראל. הבינה המלאכותית מסבירה חלק מהשינויים בהתפלגות משלחי היד של המובטלים בין השנים 2022 ו-2025, ובמיוחד החל מהמחצית השנייה של 2024.
מסמך חדש של רשות החדשנות מציג מסגרת אסטרטגית שמטרתה להבטיח שההייטק הישראלי ינצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי כדי לבסס מובילות עולמית בעידן ה-AI.
הפגיעה במתקן הקטארי וסגירת מיצר הורמוז יוצרים גרעון חמור בשוק ההליום. המחסור משפיע על תחומים נרחבים ביניהם השבבים, הציוד הרפואי ופרויקטים של חלל ובטחון.
עם פרוץ המלחמה ניכרת בשוק החוב האטה מסוימת ודיפרנציאציה בדפוסי הפעילות בשוק החוב. חברות בדירוגים גבוהים ממשיכות להנפיק ורמת הביקושים מצד המשקיעים גבוהה יחסית.
למרות המצב, ההייטק ממשיך לפעול. רק 10% מהחברות הוציאו עובדים לחל"ת. כמעט 50% מהחברות דיווחו על היעדרות של מעל רבע מכוח האדם בשל שירות מילואים.
על פי סקירת מיטב, סיכון השווקים בישראל קשור ל-Overcrowded positioning. המשקיעים המוסדיים יחד עם קרנות הנאמנות רכשו בחצי השנה האחרונה מניות בישראל בסכום חסר תקדים של כ-30 מיליארד שקל.
ניר קידר, מנכ"ל של מרכז טאוב עורך בוובינר אודות תקציב המדינה לשנת 2026. בוובינר הוא סוקר את התקציבי הכולל והתפתחות תקציבי המשרדים העיקריים לאורך שנים.
המלחמה עם איראן שמה שוב זרקור על השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בשדה הקרב. שנת 2025 הייתה שנת שיא מבחינת גיוסי הון ע"י חברות בתחום הדיפנס-טק בעולם.
בעוד שאי-השוויון בהכנסות נמצא במגמת ירידה בשני העשורים האחרונים, עדיין קיימים בישראל פערים גדולים בין רמות הצריכה של משקי בית ברמות הכנסה שונות ומקבוצות אוכלוסיה שונות.
ב-28 בפברואר החל מבצע שאגת הארי מה שהביא לטלטלה בכלכלה העולמית; מחירי הנפט והגז עלו בחדות, שוקי העולם חוו זעזוע, וחוסר הוודאות העלה תהייה לגבי הפגיעה בצמיחה העולמית.
על פי ניתוח בנק ישראל במהלך המלחמה נקבעו מספר שינויי חקיקה בתחום המס כדי לסייע במימונה. יותר ממחצית מהנטל הנוסף הוטלה על החמישון העליון.
ועדת הכספים אישרה את חוק עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח, הכולל מערך תמריצים חדש לזיכוי מס עבור הוצאות מו"פ.
האם ה-AI צפוי להוביל להיעלמות מקצועות מסוימים? חברת Anthropic ערכה מחקר מעמיק בנושא, וגילתה נתונים מעניינים המשקפים את ההשפעה האפשרית של בינה מלאכותית על שוק העבודה.
מה עומד מאחורי חוזקת המטבע, מה צפוי בהמשך ואיך מתמודדים עם זה, הרצאת שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי- בנק דיסקונט.
חוקרי מרכז טאוב בחנו את השפעתה הצפויה של הטכנולוגיה על פערי השכר בישראל. צפויה עלייה מתונה ברמת השכר הכללית, אך ההשלכות על פערי השכר בין קבוצות עובדים שונות עשויות להיות משמעותיות.
פאנל כנס ביזפורטל בנושא אסטרטגיות פיזור בעידן של אי-ודאות אירח את דריה אוצ׳ניק, מנכ"לית נויברגר ברמן ישראל, יקירה שחר, מנהלת דסק שווקים גלובליים, בנק הפועלים.
מנחה: אבישי עובדיה. במסגרת כנס תחזיות התארחו: יוסי לוי, מייסד ומנכ"ל משותף מור בית השקעות, צבי סטפק, מבעלי ומייסדי מיטב בית השקעות ואיציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט בית השקעות.
בפודקאסט ת"א 360 אורחת - ד"ר ורד שלו, יו"ר קרן דליה ואלי הורביץ. הזדמנות נדירה לפגוש חלוצה בתחום השקעות האימפקט בישראל עם ניסיון של 15 שנה.
סקירה של אגף הכלכלן הראשי מראה כי התייצבות יחס החוב–תוצר ברמתו הנוכחית צפויה להביא בטווח הארוך לאובדן שנתי של כ-2 עד 3 אחוזי תוצר.
חוות שרתים מהוות את ליבת הטכנולוגיה המודרנית. לצד קרקע ואנרגיה, מים הופכים למשאב אסטרטגי חשוב לא פחות. ניהול חכם של חום ומים, לצד אנרגיה ושבבים, הוא מפתח לצמיחה בתחום זה.
האם העלייה בביקוש לחשמל בעקבות ה-AI היא גזירת גורל? מאמר של מכון RISE Israel מראה כיצד חדשנות טכנולוגית ורגולציה חכמה יכולות לצמצם את העומס.
הביטוח הלאומי מציג את דוח העוני הרשמי לשנת 2024 המצביע על החמרה מתמשכת במצבם הכלכלי של ילדי ישראל. כ-2 מיליון ישראלים עניים, ביניהם כ-880 אלף ילדים.
על פי סקירת רשות החדשנות, אחרי שנים של צמיחה עקבית, בשלוש השנים האחרונות אנו רואים סטגנציה בצמיחה בחלקם של העובדים בהייטק מסך המועסקים במשק.
ונצואלה, בעלת עתודות הנפט הגדולות בעולם, עברה במאה ה-21 נפילה כלכלית חדה. לאחרונה, עם לכידת מדורו, נפתחה הזדמנות לצמיחה עבור חברות זרות.
מחקר של מרכז אדוה על פערי שכר מגדריים בישראל מצביע על חסמים מבניים, תרבותיים וכלכליים שמעמיקים את הפערים לאורך מחזור החיים.
שווקי הנפט מצויים בעיצומו של שינוי מבני: הדומיננטיות של ארה״ב בצד ההיצע נשחקת, בעוד הביקושים מסין ממשיכים להתחזק.
ההרצאה המרכזית בכנס השנתי ה-14 של האגודה הישראלית להיסטוריה כלכלית, הרצאתנו של ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל.
חוקרי מרכז טאוב מנתחים את הכלכלה הישראלית בשנת 2025 על רקע תקופה ביטחונית מורכבת. הם מתריעים כי הוצאות הביטחון הגבוהות עלולות לבוא על חשבון ההוצאות האזרחיות החיוניות.
בשנת 2025 מדדי המניות המובילים בבורסת תל אביב שברו את שיאם ההיסטורי. מדד ת"א-35 זינק בכ-53% ומדד ת"א-90 זינק בכ-46%.
הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש.
הביקוש הגובר לאימון מודלים של AI יוצר צורך עצום בחוות שרתים ענקיות. הפרויקט הגדול ביותר בתחום, "סטארגייט", מתוקצב בכחצי טריליון דולר.
לאחר שנת שיא בה נרשמו היקפי גיוס אג"ח שלא נראו בעבר, חברת מידרוג צופה ששנת 2026 תמשיך את מגמת הגידול בשוק החוב הקונצרני אך באופן מתון יותר.
על פי מחקר חדש של מוסד שורש, בעשור וחצי האחרונים עלו שיעורי התעסוקה של בני שישים וחמש ומעלה. במקביל, הפערים בין קבוצות אוכלוסייה בתוך האוכלוסייה המבוגרת התרחבו.
מחקר עומק חדש של רשות המיסים חושף תמונת מצב עדכנית של אי השוויון בהכנסות. העשירון העליון מחזיק בנתח של כ-45% מכלל ההכנסות במשק.
ניתוח משותף של בנק ישראל ומשרד האוצר מאפיין את הרכב ההון האנושי של מגזר ההייטק הישראלי בהשוואה בין-לאומית ובוחן את פערי השכר.
פרופ' אמנון שעשוע בראיון על חזון, תחזיות והזדמנויות צמיחה בעידן הבינה המלאכותית.
המסחר בחודש נובמבר הושפע מיישום הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, אשר חיזק את הסנטימנט החיובי בשווקים המקומיים.
מחקר חדש של קרן ברל כצנלסון חושף את עומק משבר כוח האדם במערכות החינוך, הבריאות והרווחה ומציע רפורמה מקיפה להפיכת מקצועות החינוך והטיפול למקצועות בעדיפות לאומית.
סיכון גבוה לצמיחה בכלכלה האמריקאית. ריבית ה-FED צפויה לרדת ל-3.0%. הצמיחה באירופה צפויה להשתפר בקצב מתון. בישראל צפויה האצה בצמיחה ברכיביה העיקריים.
בשוק המניות, מרבית מדדי הבורסה סיימו את החודש בעליות שערים. מדד ת"א 90 בלט במיוחד עם עלייה של כ-4.3% תוך שהוא שובר את שיאו ההיסטורי.
מאמר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה דן בסוגיה ערכית מורכבת של צדק חברתי וחלוקה בנטל מס.
במסמך חדש של מרכז המחקר של הכנסת מוצגים נתונים על הכנסות ורווחי מערכת הבנקאות ומדדים מרכזיים לבחינת יעילות ורווחיות הבנקים.
פרופ' דני בן-שחר ואבישי קימלדורף דנו באתגרים המרכזיים של שוק הנדל"ן הישראלי בעידן של ריבית גבוהה, מחסור בעובדים והשפעות המלחמה.
כמעט בכל חודש מאז תחילת שנת 2022 מאזן ההגירה הבין-לאומית של ישראלים היה שלילי.
שנת תשפ"ה התאפיינה בחוסן ובעוצמה של שוק ההון הישראלי. ביצועי מדדי המניות המובילים בבורסת תל אביב שברו שיאים ועקפו את ביצועי הבורסות המובילות בעולם.
מחקר חדש של מרכז טאוב חושף כי המלחמה ומהפכת הבינה המלאכותית מותירות את התעסוקה בענף במצב פחות טוב מבעבר.
ב-2024 תוצר ההייטק הסתכם בכ-317 מיליארד שקלים, שהם כ-17.3% מהתוצר של ישראל. נעצרה הצמיחה בתוצר ההייטק.
מכון המחקר RISE Israel מפרסם נייר עמדה לבחינה מחודשת של הנחות היסוד שעיצבו את החדשנות הישראלית, ונורות האזהרה שמצביעות על משבר ממושך.
הבורסה בתל אביב חשופה לענף הנדל"ן בשיעור גבוה מהמקובל בעולם – מעל 20% מהחברות הנסחרות בה קשורות לענף זה.
בולט במיוחד היה מדד ת"א ביטוח שעלה החודש בשיעור של כ-8.2%. מתחילת השנה מדד הביטוח זינק בשיעור של כ-111%.
פרופ' קרנית פלוג, עמיתה בכירה במכון ונגידת בנק ישראל לשעבר, על המחירים הכלכליים של המלחמה ועל האתגר הכלכלי הגדול ביותר של ישראל בשנים הקרובות.
מחקר חדש של מרכז טאוב בחן את הפערים בהשכלה בין קבוצות מוצא בחברה היהודית בישראל. עלייה ברמת ההשכלה בכל קבוצות המוצא, אך הפערים עדיין גדולים.
על פי יו"ר הועדה, הדו"ח הוא קריאת השכמה. ישראל היום אינה במקום טוב להאצת התחום, אך יכולה להוביל למהלכים משמעותיים. ההמלצות אינן אופציה.
היקף מכירת המניות שביצעו בעלי העניין מתחילת השנה ועד סוף יולי 2025 הסתכם בכ-10.3 מיליארד שקל, כמעט פי שניים מהיקף המכירות בכל שנת 2024.
התקופה מתחילת העשור הנוכחי הייתה מהסוערות בתולדות ההייטק הישראלי: מצמיחה חסרת תקדים לאחר הקורונה, למיתון מתמשך שהועצם על ידי חוסר היציבות הפנימית והמלחמה.
הרווח הכולל של חברות הביטוח ברבעון הראשון של שנת 2025 הסתכם בכ-1.9 מיליארד ש"ח, עם תשואה על ההון (בקצב שנתי) של כ-21%.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציג את מצגת כלכלת ישראל בראי המלחמה: תמונת המצב הכלכלית, הפעילות הכלכלית ועקרונות למדיניות כלכלית לשנים הקרובות.
למרות האתגרים הביטחוניים, בלטה הבורסה בתל אביב בביצועיה. מדד ת"א 35 ומדד ת"א 90 מובילים את טבלת התשואות העולמית עם עלייה בשיעור של כ-21%.
עסקים קטנים ובינוניים נפגעו בעוצמה משמעותית יותר מהעסקים הגדולים. הראשונים רשמו ירידה מצטברת של כ-5% במחזור המכירות, האחרונים רשמו צמיחה של כ-5%.
לראשונה בישראל - פורסם דו"ח השכר של הביטוח הלאומי. השכר החודשי הממוצע לשכיר ב-2024 עמד על 14,657 ₪. הכנסת גברים: 17,386 ₪, נשים: 11,288 ₪.
הניתוח הכלכלי מצביע על כך שאנרגיות מתחדשות מספקות תועלות משקיות משמעותיות העולות על התשלום למתקנים.
המדריך מתמצת את הגורמים העיקריים של האיום החברתי-כלכלי על מדינת ישראל: תלות גוברת בכוח אדם מיומן מוגבל, מערכת חינוך בתחתית העולם המפותח, וכיוון דמוגרפי מאתגר.
התחרות בענף צפויה להתגבר. בטווח הבינוני והארוך השוק יוותר יציב יחסית, הן במספר המסירות והן ברמות המחירים.
על פי מאמר של פרופ' אלי אמיר, התמריצים הכספיים של הנהלת הבנק הביאו אותה לקחת סיכון ריבית שהביא לקריסתו.
ניתוח רקע לכנס אלי הורביץ 2025 עוסק בסיבות לירידה הצפויה בקצב הצמיחה ובבעיות יסוד במשק הישראלי, המתבטאות ברמת תוצר לנפש נמוכה בהשוואה בין-לאומית.
מחברי הספר "העולם למכירה" מאירים את התחום האפל של סוחרי הסחורות, שעבורם מלחמה, כאוס וסנקציות יכולים להיות הזדמנות עסקית.
האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? שיחה על השפעות החרם הטורקי, ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית, וביטולי הטיסות.
דו"ח המיזוגים והרכישות לסיכום שנת 2024 מציג התאוששות ביחס לשפל של שנת 2023. מגזר ההיי-טק המשיך להוביל עם היקף שיא של 13.8 מיליארד דולר.
מסמך חדש של רשות החדשנות מורכב משני פרקים: תמונת מצב עדכנית של תחום ה-AI בעולם ומקומה של ישראל, והתוכנית האסטרטגית על מטרותיה ועקרונות הפעולה.
על פי דו"ח שנתי של רשות החדשנות, היקף ההשקעות בתחום האקלימטק בישראל הסתכם ב-9.5 מיליארד דולר מאז שנת 2018. בשנת 2023 משך המגזר השקעות בגובה של מיליארד דולר.
הפדרל ריזרב מסמן האטה בקצב הורדות הריבית לאחר נתוני אינפלציה מפתיעים. מה המשמעות עבור תיקי ההשקעות?