מתקרבים לצומת T
מאז הגיליון הקודם הספקנו לעבור מלחמה מול איראןובעת כתיבת כתבה זו טרם התבהרה תמונת המלחמה והאם אנו לקראת מלחמה נוספת מול איראן. חוסר הוודאות הביטחונית , כנראה תישארעמנו עוד שנים רבות. מבחינה כלכלית כמו מבחינות רבות אחרות .
נתוני המקרו כלכלה של ישראל מורכבים ומוצגיםלעיתים ליתר חיוב ולעיתים ליתר שלילה. המצב העובדתי הוא די פשוט, נכון לשנים האחרונות, סקטור ההייטק בישראלמצליח לסחוב את כלכלת ישראל ובכך לאפשר לכלכלה לעמוד בצרכים העצומים והמשתנים. השילובבין פריון גבוה של סקטור ההייטק, לחוב ציבורי נמוך לפני מספר שנים היווה גורםמכריע ביכולתנו לצלוח את המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות ישראל. שילוב זה אינו מובטח פני עתיד.
אירועי השנים האחרונות העלו את החוב הציבורי שלממשלת ישראל מ 822 מיליון ₪ בשנת 2019, לשיא של 1.4 טריליון ₪ (תחזית לשנת 2026).לא מדובר על גידול בסכום , אלא גם בזינוקבריביות שצריך לשלם כתוצאה מהאינפלציה בעולם מאז מלחמת רוסיה אוקרינה. סך החזריהקרן והריבית אליו נדרשת הממשלה הולך וגדל מסעיף תקציב המדינה. על פי ניתוח בנקישראל סך עלויות המלחמה הישירות והעקיפות עד כה הינן 405 מיליארד ₪ . רובעלות המלחמה בוצעה באמצעות הגדלת רכיב החוב הממשלתי, כלומר, הממשלה לקחה הלוואות שהציבורישלם במשך שנים רבות.
העלייה הגבוהה בחובות, (מגמת הגידול צפויה להתרחבלאור דרישות משרד הביטחון לשנים הבאות) תרמה לכך שהמשק לא נכנס למיתון. העברתכספים לאנשי מילואים, מפונים, נזקי מס רכוש וכו’ לצד העברות כספים סקטוריאליות, נכנסולמשק ואחראיות באופן חלקי גם לעליה בתקבולי המס (אפקט שמהווה תמריץ זמני ולא בסיסלכלכלה מבוססת פריון).
תמונת המקרו בישראל מכונה על ידי כלכלנים - “פרדוקס העושר הישראלי”, לפיו ישראל “עשירה” על הנייר אבל”ענייה” בסופר. הבשורות הטובות הינן שהתוצר הכלכלי גדל בעשור האחרוןבצורה משמעותית. כאשר מודדים את התוצר לנפש בישראל אנו ברשימה מכובדת במיקוםהעולמי (מקום 20), אך נתון זה מתייחס לרמת ההכנסה שאנו מייצרים, מאידך שבוחנים כמהאנו משלמים על שירותים ומוצרים, (כלומר תוצר לנפש לאחר עלויות יוקר המחייה) מצבנומדרדר למקום 51 בעולם.
מדובר על פער עצום שברובו המכריע נוגע לאוזלת ידשל ניהול ממשלתי וחוסר ברפורמות כלכליות. ישראל היא מדינה שמייצרת המון ערך (נומינלי), אך “מבזבזת” חלקניכר ממנו על עלויות מחייה לא יעילות. המלחמה הפכה את המשימה של הורדת יוקר המחייהלקשה ודחופה יותר.
הסיבה העיקרית לפער היא רמת המחירים הגבוההבישראל, שהיא מהגבוהות בעולם המפותח. חוסרתחרותיות וריכוזיות: ענפי המזון, הטואלטיקה והחקלאות בישראל ריכוזיים מאוד.כשאנחנו משלמים 25% יותר מממוצע ה-OECD על אותה סל קניות, “כוח הקנייה” של התוצר שלנו נשחק.דיור: עלויות הדיור הגבוהות בישראל נחשבות ל”משקולת” כבדה על מדד ה-PPP.אנחנו מייצרים הרבה ערך (הייטק וכו’), אבל חלק עצום ממנו הולך לכיסוי עלויות מחייהבסיסיות.
השפעת המלחמה על התחזיות (2024-2026)- המלחמהיצרה “בלם” משמעותי על הצמיחה לנפש, וההשפעות שלה מתחלקות לשלושהתחומים:
פגיעה בפריון: גיוס המילואים הנרחב (במיוחדמהייטק) פגע ביכולת הייצור. זה אומר שאנחנו מייצרים פחות ערך לכל שעת עבודה.
עליית מחירי היבוא והלוגיסטיקה: שיבושי השיט ביםהאדום והתייקרות הביטוחים לישראל מתגלגלים למחירים לצרכן. זה מקטין את כוח הקנייהעוד יותר ומוריד אותנו בדירוג העולמי.
גירעון וצמיחה עתידית: הממשלה נדרשת להעלות מסיםכדי לממן את המלחמה. מסים גבוהים יותר פירושם פחות הכנסה פנויה לצריכה, מה ששוחקאת רמת החיים הריאלית.
עד כה תיארתי את הצד השלילי של ההתפתחויות. ובכןלא הכל שלילי, מצב הנכסים הפיננסים של הציבור בשיא לאור העליות בשווקים הפיננסיםבישראל ובעולם. יתרות המט”ח של בנק ישראל שומרים על רמות שיא בהשוואה בינלאומיתומהווים כרית בטחון ליציבות פיננסים.
קטר ההייטק יכול להמשיך ולהוביל את ישראל לעתידכלכלי בטוח שיעמוד באתגרי העתיד. כדי להגיע ליעד מומלץ שהממשלה הבאה תפעל על פיחוות דעת של אנשי מקצוע איכותיים. במקרה זה היועץ הכלכלי לממשלה הנו נגיד בנקישראל פרופ’ אמיר ירון, ולהלן המלצותיו כפי שהציג לאחרונה בכנס מכון אהרון:
“ישנו הצורך בהשקעה במנועי צמיחה כגון השקעהבחינוך, תשתיות תחבורה מתקדמות, ועוד. מה שמחייב בחינה מחודשת של ההוצאות, וקיצוץבאלה שאינן תומכות בצמיחה, ואף פוגעות בהשתתפות בשוק התעסוקה ובפריון העבודה. לתקציבהביטחון, שבשנים האחרונות עלה בצורה ניכרת, תפקיד מרכזי בעיצוב התקציב כולו. לכןנדרש לבנותו בהתאם למפת האיומים העדכנית ומתוך ראיה הוליסטית של כלל צרכי החברהוהמשק. על מנת לעמוד בגרעון שיוביל לתוואי יורד ביחס החוב לתוצר, נדרש לרסן ככלהניתן את הוצאות הביטחון תוך מענה למפת האיומים, ובהתאם מציאת מקורות תקציבייםחלופיים (ביטול סעיפים שאינם תומכים במנועי צמיחה מחד והתאמת בצד ההכנסות)”.
בעוד מספר חודשים ישראל מגיעה לצומת הכרעהבבחירות, לא מדובר כאן רק על שאלת מי יהיה ראש הממשלה, אלא, גם לנקודה קריטית בנושאיקבלת החלטות כלכליות. לפניניו הכרעה – האםישראל תוכל להמשיך לממן את הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה החרדית? האם ישראל יכולהלהמשיך לממן את משרד החינוך כפי שהיה עד היום? (ללא שינוי במודל התעסוקה והניהולספק אם מדדי הפריון של הדור הבא יהיו תחרותיים ביחס לעולם). האם ישראל יכולה לממןסקטור ציבורי גדול ללא מדדי יעילות (ולמנוע מינוי מקרובים לא מתאימים לתפקידיניהול?). ללא קבלת החלטות הכרחיות בתחום הכלכלי , רמת החיים בישראל תרד.
מחקרם העדכני של פרופ’ אודי ניסן (בית הספרלמדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית) וד”ר הלה אקסלרד (מכון אהרןבאוניברסיטת רייכמן), שהוצג בכנס השנתי של מכון אהרן, קובע כי הציבור החרדי אינועונה על קריטריונים של אוכלוסייה נזקקת, ורמת החיים בפועל של משקי הבית החרדייםשקולה לעשירונים 6–8 במדינת ישראל.
להלן הממצאים והנקודות המרכזיות מתוך המחקר:
הטיית מדדי העוני: מערכת הרווחה בישראל מודדת עוני לפיהכנסה בלבד. הגברים החרדים בוחרים שלא לעבוד, דבר שמוריד באופן מלאכותי את הכנסתםומציג אותם כעניים הזכאים להטבות.
רמת חיים גבוהה: למרות הכנסה רשמית נמוכה, מדדיהנזקקות המהותיים מראים כי האוכלוסייה החרדית אינה ענייה, אלא נהנית מרמת חיים שלמעמד בינוני-גבוה.
משק בית חרדי,מקבל מהמדינהסבסוד נטו של 752 שקלים בחודש. לאורךחייו, משק בית חרדי משלם רק כ-2 מיליון שקלים במסים ישירים. משק בית יהודי לא-חרדי: משלםלמדינה מס נטו של כ-4,000 שקלים בחודש. לאורך חייו, הוא משלם כ-5.2 מיליון שקלים במסיםישירים (פער של 3.2 מיליון שקלים לטובת משק הבית החרדי). משק בית ערבי: משלם למדינה מס נטו של 450 שקלים בחודש.
הטיה לטובת ילדים: קצבאות והטבות רבות (כגון הנחותבארנונה, נקודות זיכוי ומענקי לידה) מותאמות למבנה המשפחה החרדית. סבסוד מעונות יום: הילדים החרדים מהווים רק 11% מכלל הילדים בישראל,אך הם גורפים 55% מכלל תקציב ההנחות במעונות היום. לשם השוואה, הילדים הערבים (המהווים20% מהילדים) מקבלים רק 6% מההנחות הללו.
בעשור האחרון חל שיפור במצבה התעסוקתי של החברההערבית, בעוד שיעורי התעסוקה ורכישת ההון האנושי בקרב גברים חרדים נותרו בקיפאוןמוחלט.
הריבוי הטבעי המהיר, בשילוב העובדה שגברים חרדיםרבים מגיעים לגיל זקנה ללא פנסיה, יובילו לכך ש-80% עד 90% ממשקי הבית החרדים יהיותלויים לחלוטין ברשת הביטחון הציבורית בגיל מבוגר. מצב זה מהווה סכנה לקריסה המערכת הפנסיונית . על פי החוקרים , נדרש שינוי יסודיוהקשחת מדיניות הרווחה כדי למנוע קריסה כלכלית של המשק הישראלי.
אזהרות בנושא כלכלת ישראל בעתיד כתוצאה מהריבויהצפוי בדמוגרפיה של החרדים, בהינתן המשך מדיניות רווחה מפלה ולא הגיונית ידועהלנבחרי הציבור. הידע מועבר בכתב ובעל פה באמצעות ישראל, משרד האוצר, ניירות עמדהשל מכונים, מחקרים אקדמיים. ישראל מתקרבת לצומת T לטווח ארוך האם מתקנים את המצב במהירות אושנכנסים למסלול הדרדרות צפוי וידוע מראש. לאנשארו ימים רבים להבין -מה תהייה הבחירה.