40 שנה לאינטרנט הישראלי: איפה המנהל של הדברהזה?
בראשיתימי האינטרנט בישראל העיתונות הכתובה לא ידעה כל-כך איך להכיל את השחקן החדשבזירה. איך התייחסו ל”אינטרנט” בעיתונים השונים מה היה החשש הגדול ביותרשלהם, והאם הוא התממש? לרגל כנס “40 שנה לאינטרנט בישראל”, של הספרייההלאומית וארגון האינטרנט הישראלי, חזרנו אל הימים שבהם האינטרנט היה דבר זר,אקזוטי ומעורר חששות. קצת כמו היום, לא?
ה”אינטרנט” הראשון שהכירו אזרחי ישראלהיה בכלל חברה להשכרת רכב בראשית שנות ה-80’. אז זה היה בסך הכל שם שנשמע כמו הרבהשמות של חברות גדולות, שום דבר חריג. מי חשב שהמילה הזו, על גלגוליה המאוחרים,שנים לא רבות לאחר מכן, תשנה את פני האנושות ואת כל מה שידענו על תקשורת ומדיה.
באמצע שנות ה-90’ האינטרנט עדיין היה מקום מסתוריעבור רוב הישראלים. העיתונים הסבירו לקוראים מהו “דפדפן”, כיצד מגיעיםל”אתר”, ומה זה בכלל מנוע חיפוש. רבים התרגשו מהאפשרות לנהל שיחהספונטנית כתובה בתוך חדרי צ’אט מלאים יוזרים לא מוכרים, עם מישהו שנמצא בעיר אובארץ אחרת.
אבל לצד ההסברים הטכניים הופיעה גם תופעה חדשהומבלבלת: אנשים רגילים החלו לפרסם ברשת.
לא עיתונאים, לא מו”לים, לא תחנות שידור. סתםאנשים ממוצעים מן היישוב.