עידן חדש בתחום הבנקאות והאשראי?
רון רביזאדה, יועץ השקעות, פיננסים ניהול הון פרטי 01.01.2021
אחת הרפורמות המשמעותיות שהוביל בנק ישראל בשנים האחרונות נוגע למתן דרוג אשראי לכל אזרח. מטרתו של הבנק הייתה להנגיש את המידע בדבר יכולת ההחזר של הלווה ובדרך זו לאפשר לשחקני אשראי חדשים להתחרות על מתן אשראי במחיר נמוך יותר. המגבלה של כניסת שחקנים חדשים לתת אשראי נוגעת למידע השמור בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי בדבר איתנותו הפיננסית של הלווה הפוטנציאלי.
הרפורמה יצאה לדרך טרם תקופת הקורונה ומשכך חל עיכוב ביישומה. אך כיום התהליכים אליו בנק ישראל כיוון יוצאים לדרך וניתן לראות את יישומה והשפעתה של הרפורמה.
מערכת נתוני אשראי הוקמה על ידי בנק ישראל מתוקף חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 כחלק מהצעדים לקידום התחרות בשוק האשראי בישראל. המערכת אוספת נתונים לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלה.מקורות המידע שמדווחים את הנתונים למערכת הם בעיקר גופים שעוסקים במתן אשראינתוני האשראי (שמופרדים מפרטי הזיהוי של הלקוחות לצורך פיתוח מודלים), נשמרים במאגר ייעודי בבנק ישראל.
מודל לדירוג אשראי הוא אמצעי להערכת היכולת של לקוח לעמוד בהתחייבויותיו ולפרוע את חובותיו בזמן. באמצעות המודל ניתן לחשב דירוג אשראי עבור כל לקוח ולהעריך את ההסתברות שאותו לקוח יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. דירוג אשראי גבוה משקף סיכון נמוך עבור נותן האשראי ולכן הוא יאפשר ללקוח לקבל תנאים טובים וריביות נמוכות יותר.
המטרות שלשמן נחקק החוק והוקמה מערכת נתוני אשראי הן:
• הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי. • הרחבת הנגישות לאשראי. • צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים. • יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.
האם המטרות הושגו?
במסגרת דו"ח שנתי של בנק ישראל בנושא זה לוועדת הכלכלה הוצגו מסקנות ביניים של 3 מחקרים שבחנו את ההשפעות של הרפורמה:
1. תמורות בניידות הסל הבנקאי - ללקוחות יש נטייה לצרוך מגוון שירותים פיננסיים בסיסיים כ״סל שירותים״
ולכן גובר הסיכוי שייטלו אשראי מהבנק שבו הם מנהלים חשבון עו״ש בהשוואה למוסד אחר . בנוסף, נטל הטרחה והזמן שכרוך בהעברת חשבונות בין בנקים שונים וחשיבות האמון של הלקוחות בגוף הפיננסי שממנו הם צורכים שירותים, מהווים גם הם חסם למעבר של לקוחות בין בנקים שונים. כדי לבחון את רמת התחרות נדרש בהתאם לכך גם לבדוק, האם החלו נוטלי אשראי ללוות לאורך זמן יותר מנותני אשראי שהם לא מנהלים אצלם את חשבון העו״ש שלהם והאם חל גידול במספר הלקוחות שניידו את חשבון עו״ש שלהם לבנק אחר. .
בין מרץ 2018 לספטמבר 2020 לא חלה מגמת עלייה בניוד החשבונות. בשנה הקרובה צפוי לצאת לפעול פרויקט ״מעבר בקליק״, שעתיד להקל בצורה משמעותית על פתיחה וסגירה של חשבונות עו״ש. בהתאם לכך ייתכן שלאחר תחילת הפרויקט, שיעור המעברים יעלה.
2. תמורות בפריקות הסל הבנקאי
אפשרות נוספת לביטוי בעלייה ברמת התחרות היא פריקות של הסל הפיננסי: כלומר צריכת מוצרים פיננסיים אחרים מספקים שונים - כמו הלוואות צרכניות, משכנתאות, השקעות וניהול תיק נכסים, פיקדונות, שירותי תשלום ובו׳.
הנתונים שהוצגו על ידי בנק ישראל מחולקים לשתי תקופות - בתקופה הראשונה חלה עלייה בשיעור נמוך, בלקוחות שלקחו הלוואה צרכנית שלא מהבנק שבו הם ניהלו חשבון עו״ש. התקופה השנייה מאפשרת לנתח גם נותני אשראי חוץ-בנקאיים (שאינם חברות כרטיסי אשראי) ומצביעה על שיעור גבוה יותר של נוטלי אשראי הנוטלים אשראי מנותן אשראי שבו הם לא מנהלים חשבון עו״ש. עם זאת, אין מגמת עלייה חדה במדד זה.
3. פרמיית לקוח שבוי
הכוונה במונח לקוח שבוי הנה ללקוח שמנהל את חשבונו בבנק אחד בלבד. אותו לקוח יעדיף להסתפק באשראי באותו הבנק מהאפשרות של לפתוח חשבון בבנק אחר. הבנק עצמו מיטיב לנתח את יכולת ההחזר של הלקוח מאחר וכל המידע אודות יכולת ההחזר של הלקוח בידיו. מחקר שנערך בשיתוף עם בנק ישראל מוצא שהפרמיה שאותה שילמו לקוחות שבויים (שנוטלים אשראי מבנק שבו הם מנהלים את החשבון העו"ש היחידי שלהם), הצטמצמה באופן מובהק לאחר הקמת המאגר.
לסיכום, התמונה העולה ממסקנות בנק ישראל הנה שמוקדם מדי כדי להגיע למסקנה שמערכת נתוני האשראי משיגה את מטרתה. סביר להניח שמשבר הקורונה יצר עיכוב בהשגת התוצאות הרצויות. ככל שהזמן יעבור והציבור הרחב ישכיל להבין את יתרונות המערכת לשיפור התנהלותו הפיננסית ויכולת המיקוח שלו מול המערכת הבנקאית , כך נראה את ההשפעה מהר יותר בירידת מרווחי האשראי.
האם הבשורה תגיע מהקמת בנק חדש בישראל לאחר 43 שנה?
השבוע פורסם בכלכליסט שהבנק הדיגיטלי החדש גייס 120 מיליון דולר ממשקיעים בינלאומיים ומקומיים, לפי שווי של 320 מיליון דולר. הבנק שהנמצא בשליטת פרופ' אמנון שעשוע, מנסה לגייס ממשקיעים זרים 100 מיליון דולר, לפי שווי של כמה מאות מיליוני דולרים. עם המשקיעים הבינלאומיים נמנים הבנק השוויצרי יוליוס בר, ענקית הטכנולוגיה Tencent וקבוצת הפיננסים היפנית SBI. המשקיעים המוזכרים רכשו פחות מ-5% מהבנק, זאת מאחר שאחזקה גדולה יותר היתה מצריכה היתר מיוחד של בנק ישראל. לשלושת המשקיעים שמובילים את הסבב מצטרפים משקיעים נוספים, ובהם קרן ההשקעות האמריקאית West Cost Equity Partners, קופת הגמל של עובדי האוניברסיטה העברית והקרן הסינגפורית Far east Ventures.
אני ממליץ לכם להכנס לאתר אינטרנט של הבנק כדי למוד על חזונו. בין היתר מפרסם את הדברים הבאים:
"כך נולד הבנק הדיגיטלי הראשון. בנק שלם, עם כל מה שיש לבנק להציע, 100% דיגיטלי, עם בנקאים זמינים לשירות אנושי מסביב לשעון בטלפון ובצ׳אט"
האנשים: צוות הבנק הדיגיטלי הראשון מונה כיום למעלה מ- 170 אנשים, רובם אנשי פיתוח. יו״ר הבנק הוא שוקי אורן, מנכ״ל הבנק הוא גל בר דעה, ושניהם מובילים יחד צוות ניהולי עם ניסיון עשיר במערכת הבנקאית והטכנולוגית. מעצבים, מפתחים, אנשי דאטא, בנקאים - כולנו כאן למען מטרה אחת - לבנות את הבנק שהיינו רוצים להיות הלקוחות שלו. להיות אלו שפותרים את מערכת היחסים הסבוכה שלנו עם הכסף שלנו, שעושים את הדברים פשוט".
האם אנחנו בפתחה של מהפכה צרכנית בתחום הבנקאות? ימים יגידו, מאחלים לבנקאים החדשים המון בהצלחה!!!