חוק האיגוח החדש בישראל: מהפכה פיננסית או אתגר רגולטורי?
אלון קיבה, יועץ השקעות, פיננסים ניהול הון פרטי. 01.10.2024
אישורה של הצעת חוק האיגוח בוועדת השרים לענייני חקיקה, מהווה צעד משמעותי בקידום מערכת הפיננסים בישראל.
חוק זה, שנשקל על ידי בנק ישראל ורגולטורים פיננסיים במשך למעלה מעשרים שנה, מציע יתרונות אפשריים של האיגוח, כגון הגברת התחרות והוזלת עלויות האשראי, פיזור סיכונים יעיל יותר ,שיפור ופיתוח שוק ההון המקומי וייעול המערכת הפיננסית בישראל. אך בד בבד החוק גם מעורר סערה רבה ושאלות בקרב מומחים בתחום בנוגע להשפעתו על השוק הפיננסי והמשקיעים.
מהו איגוח ומה חשיבותו?
איגוח הוא תהליך פיננסי שבו נכסים לא נזילים, כגון הלוואות או חובות , מומרים לניירות ערך סחירים. מדובר במנגנון פיננסי המאפשר לגופים פיננסיים להעביר נכסים לתאגיד ייעודי אשר מנפיק אגרות החוב למשקיעים ובכך לשחרר הון מהמערכת . לדוגמא- תאגיד בנקאי יחליט לפנות מקום במדף ההלוואות שלו על ידי העברת הזכויות על חלק מסוים בתיק המשכנתאות לתאגיד ייעודי שהוקם לצורך כך, התאגיד יגייס חוב ממשקיעים שתשלומי חוב זה מבוססים על תשלומי ההלוואות העתידיות ויקבל בתמורה סכום נוכחי שבו התאגיד הבנקאי יוכל לתת אשראי חדש וכך להרחיב את יכולת האשראי על ידי פיזור סיכונים ולגייס מימון באופן יעיל יותר, תהליך זה מאפשר למנפיק לקבל מימון מיידי על ידי המרת הנכסים שלו לניירות ערך, בעוד שהמשקיעים נהנים מההכנסות הנובעות מהנכסים הללו. החוק החדש יאפשר גידול משמעותי באפיקי ההשקעה ועשוי לשפר את יעילות המערכת הפיננסית המקומית. – עד עתה לא היה קיים בישראל שוק האיגוח בשל היעדר מסגרת חוקית.
כמו כן האיגוח, המהווה כלי מקובל במדינות מפותחות רבות, צפוי לתרום להגברת התחרות, להרחבת מקורות המימון במשק ולהוזלת עלויות האשראי.
החוק החדש כולל מגוון תועלות פוטנציאליות
הגברת התחרות: האיגוח יאפשר לגופים פיננסיים נוספים להיכנס לשוק האשראי, כניסת גופים חוץ בנקאיים חדשים לשוק האשראי תוביל מהלך אשר יספק אלטרנטיבות נוספות לצרכני האשראי ותגביר את התחרות במשק. תחרות זו צפויה להוביל להוזלת עלויות האשראי לצרכנים ולעסקים וליצור לחץ תחרותי על הבנקים.
ניהול סיכונים: החלת חוק איגוח תאפשר ניהול יעיל יותר של סיכונים ונזילות. באמצעות האיגוח, מוסדות פיננסיים יוכלו להעביר חלק מהסיכונים שלהם למשקיעים, ובכך לשפר את ניהול הנזילות במערכת.
פיתוח שוק ההון: החוק צפוי להעמיק את שוק ההון המקומי ולספק אפיקי השקעה חדשים למשקיעים מוסדיים. הגברת היצע המכשירים הפיננסיים יספקו אפשרויות גיוון נוספות בתיקי ההשקעות ושיפור עומק השוק ונזילותו.
סיוע לעסקים קטנים ובינוניים: הפניית ההון הבנקאי לצורך מימון עסקים קטנים תסייע בהוזלת האשראי עבורם.
הקבלה לסטנדרט בשוק הבינלאומי: החוק יוביל את ישראל לקו אחד עם מדינות מפותחות אחרות בהן האיגוח הוא כלי פיננסי מקובל, מה שיסייע לגופים פיננסיים ישראליים לפעול ביתר קלות בזירה הגלובלית ולשיפור היעילות והתחרותיות של המערכת הפיננסית הישראלית.
הביקורת
למרות היתרונות הרבים, נשמעת בד בבד גם ביקורת על הגבלות בחוק, ביקורת זו מצביעה על לא מעט אתגרים ומכשולים בקידום החוק. מנסחי החוק ניסו למזער סיכונים וכנגדם עומדת הטענה שהמגבלות על האיגוח יפגמו ביכולת הגופים הפיננסים למצות את החוק ביעילות ולמעשה למנוע אפשרויות איגוח מסוימות. לדוגמא , האיסור על איגוח הלוואות שניתנו לפרויקטי נדל"ן, והדרישות להחזיק בשיעור סיכון מסוים ובסטנדרטים גבוהים של שקיפות, עלולים להכביד על יזמים ולמנוע מהשוק להתרחב כפי שנדרש.
סיכון נוסף הינו שהבנקים עשויים להעביר הלוואות בסיכון גבוה יותר לתאגידים המנפיקים איגרות חוב. מהלך זה עלול להוביל לעלייה בסיכון של ההשקעות המנפיקות, ובסופו של דבר, לפגיעה במשקיעים.
עולה חשש כי המגבלות עשויות להמעיט מהיתרונות שמציע האיגוח ,לפגוע בכדאיות הכלכלית של האיגוח ולהעביר את נטל הסיכון לציבור המשקיעים. מובן כי יש למצוא את האיזון הנכון בין רגולציה שמגינה על המשקיעים לבין תמריצים שמאפשרים לפתח את השוק הפיננסי המקומי.
חוק האיגוח יאפשר לשוק לעבור שלב נוסף בהתפתחות שוק ההון המקומי ויעמיד את השוק הישראלי במקביל לשווקי חוב מובילים בעולם. יתרונות האיגוח הם מגוונים אך נדרש לאזן בין הרצון להתפתחות השוק לבין רגולציה שעומדת לצד המשקיע שכן החוק מעלה אתגרים רגולטורים עימם יש להתמודד. כיצד והאם השוק יתפתח נדע רק לאחר פתיחת השוק ובחינת יכולת המערכת הפיננסית להתמודד עם השינויים.