סקירת שווקים לקראת רבעון שני 2025
מיכל יוזפסון , מנהלת מערך השקעות, פיננסים ניהול הון פרטי בע"מ.
שנת 2025 נפתחה במומנטום חיובי בשווקי המניות והאג"ח, עם תחזיות צמיחה יציבות לכלכלה הגלובלית. לצד זאת נרשמים איומים לתחזיות הצמיחה על רקע מתחים גיאופוליטיים וכלכלים בינלאומיים בעולם. בישראל, החזרה ללחימה וצעדי הממשלה לקידום ההפיכה המשטרית מהווים איום למגמת התאוששות כלכלית של המשק. בארה"ב, גישתו הבלתי צפויה של ממשל טראמפ למדיניות החוץ והסחר, לצד מדיניות פנים אגרסיבית, יצרו סביבה של אי וודאות מדינית ופוליטית קיצונית שגורמת לתנודתיות בשווקים. על רקע איומים אלו ועל רקע העליות המשמעותיות בשווקי המניות בשנה הקודמת, אנו ממשיכים לנקוט בגישה דפנסיבית. להערכתנו, התנודתיות צפויה להימשך ותאפשר הגדלת החשיפה לנכסי סיכון בתמחור אטרקטיבי יותר בהמשך השנה.
לאחר שנתיים של ביצועי יתר משמעותיים על שאר שווקי המניות העולמים שוק המניות האמריקאי הניב תשואות שליליות של כ4% מתחילת השנה וביצועי חסר משמעותיים ביחס לשוק המניות האירופאי שעלה בכ- 10% ולשוק המניות הסיני שעלה בשיעור דו ספרתי .
גם שוק המניות הישראלי הניב ביצועים חיוביים, נתמך ע"י המשך המומנטום חיובי כתוצאה מהשינוי המשמעותי ביחסי הכוחות במזה"ת (היחלשות החיזבאללה, נפילת משטר אסד, הפסקת אש ברצועת עזה ועיסקת חטופים) קריסת הפסקת האש וחזרה ללחימה בעזה, לצד העברת תקציב וצעדי ממשלה שנויים במחלוקת ולנוכח הקרע הפנימי המתעצם הביאו להתמתנות העליות.
התנודתיות בשוק האמריקאי החלה בסוף ינואר כשסין מאתגרת את הדומיננטיות של ארה"ב בתחום הAI, עם ההכרזה של Deepseek על פיתוח ואימון מודל AI בתקציב נמוך משמעותית מהתקציב של המודלים האמריקאים, שימוש במספר קטן יותר של שבבים, תוך צריכת אנרגיה נמוכה ויכולת שימוש במחשבים מקומיים. ההכרזה הורידה את הביטחון בעליונות האמריקאית בתחום, גרמה לספקות לגבי הצדקת התמחור הגבוה של מניות הטכנולוגיה האמריקאיות והביאה לירידות חדות במחירן לצד עליות במחירי מניות הטכנולוגיה הסיניות מנגד. ההשפעה על המדד הרחב היתה מוגבלת בשל אופטימיות לגבי ההשפעה החיובית של הפיתוח על הכלכלה ועל התחום בטווח הארוך.
עלייה משמעותית בתנודתיות החלה על רקע מהלכים של ממשל טראמפ בנושא המכסים, עם ההכרזות על הטלת מכסים דווקא על שותפות הסחר הקרובות של ארה"ב, כגון: מקסיקו, קנדה ואירופה והחשש מהתלקחות מלחמת סחר. בנוסף, צעדי התייעלות וקיצוצים פדרליים גרמו לחשש לפגיעה בשוק העבודה ובצריכה שיובילו להאטה.
חוסר וודאות משמעותי וזיגזוג ביחס למדיניות המכסים וההגירה מסכנים את תחזית הצמיחה. עליית המכסים והגבלת ההגירה, גורמים לחשש מהאטה כלכלית לצד חשש מעלייה באינפלציה ומאלצים את הבנק המרכזי להאט את מדיניות הורדת הריבית.
בתחילת השנה חששנו שמדיניות America first של טראמפ תביא להעמקת הפער בין ארה"ב לבין אירופה וסין לטובת ארה"ב, אבל חל מפנה. התמיכה של ממשל טראמפ ברוסיה, הספקות בנוגע למחויבותה של ארה"ב תחת ממשל טראמפ לביטחון של אירופה והטלת המכסים על אירופה, אילצו את מנהיגי אירופה להתעורר ולהבין שמפת הגושים אינה בטוחה כפי שחשבו ושעליהם לחזק את הגוש בהתאם לאינטרסים המקומיים ולהקטין את התלות בארה"ב. אירופה נאלצת להיערך לאתגרים חדשים בתחום הסחר, ההגנה והתחרותיות ו"להחזיר מלחמה". צעד ראשון ומאוד משמעותי בגרמניה היתה החלטה על הגדלת החריגה המותרת בתקציב (שינוי המגבלה על החוב הממשלתי ) והעברת תוכנית מאסיבית בסכום של 1 טריליון דולר להשקעה בהגנה ובתשתיות. צעד זה מהווה תפנית דרמטית וצפוי להגדיל את הצמיחה העתידית של גרמניה וגוש האירו .
במהלך הרבעון הראשון, השווקים עיבדו את השינויים בתחזיות לצמיחה העתידית לכלכלות השונות ומכאן הפער בביצועי המדדים השונים.
הכלכלה הגלובלית מאטה, אך צפויה להמשיך לצמוח. האינפלציה מתמתנת, אך נראה שמתקבעת מעל רמות היעד של הבנקים המרכזיים. מרבית הבנקים המרכזיים צפויים להמשיך בתהליך הורדת ריבית על מנת לתמוך בהמשך צמיחה, אם כי בקצב באופן מתון מהצפי.
הסיכונים הפוליטיים והגיאופוליטיים גבוהים ויוצרים אי וודאות גבוהה.
אם יש משהו שהשווקים שונאים זה חוסר וודאות. כאשר חוסר הוודאות מגיע על רקע תמחור מאוד גבוה של שוק המניות האמריקאי ופרמיות סיכון נמוכות בשוק החוב, זה בא לידי ביטוי בתנודתיות גבוהה.
ארה"ב. השפעת הטלת מכסים והאפשרות למלחמת סחר הביאה את הבנק המרכזי בארה"ב להוריד תחזיות צמיחה להעלות תחזיות אינפלציה ולסייג את המשך הורדות הריבית במהלך השנה. שיעור הריבית נותר על 4.25%-4.5%. התחזית של הבנק המרכזי עדיין כוללת 2 הורדות ריבית במהלך 2025, אך הבנק נוקט בעמדה של לחכות ולראות וההחלטה תתקבל בהתאם לנתונים הכלכליים שיתקבלו והתבהרות ההשפעה של הטלת המכסים על הכלכלה.
ע"פ הבנק המרכזי, כלכלת ארה"ב צפויה לצמוח בקצב של 1.7% בשנת 2025 לעומת צפי קודם של 2.1% ולאחר צמיחה של 3% בקירוב בשנת 2024. הבנק צופה עלייה באינפלציה כך שמדד הPCE יעלה ל2.7% עד סוף השנה, אך היא צפויה להיות זמנית ולהאט לכיוון 2.2% במהלך 2026.שוק העבודה עדיין חזק ושיעור האבטלה נמוך ועומד על 4.2%.
קיים חוסר וודאות מוגבר סביב התחזית הכלכלית. למרות שהתחזיות היו חלשות יותר, הן עדיין מציעות המשך התרחבות כלכלית יציבה. הבנק המרכזי יתאים את מדיניות הריבית לשיעור האינפלציה ויתחשב בהשפעת המדיניות החדשה על רמות המחירים ועל שוק העבודה.
אירופה. הכלכלה האירופאית ממשיכה לצמוח בקצב נמוך. ע"פ תחזית הבנק המרכזי האירופאי הכלכלה צפויה לצמוח בשיעור של 0.9% בשנת 2025 ובשיעור של 1.2% בשנת 2026, כאשר עלייה בשכר ושוק עבודה חזק תומכים בצריכה ובצמיחה. האינפלציה מתמתנת ועומדת על 2.3%, אך עדיין גבוהה מיעד הבנק המרכזי של 2%, אליו צפויה להגיע ב 2026. לאור התמתנות האינפלציה ועל מנת להתמודד עם היחלשות הכלכלית, הבנק המרכזי המשיך בתהליך הורדת הריבית בחודש מרץ והוריד את הריבית פעם נוספת ב- 0.25% לשיעור של 2.5%. המשך הורדות הריבית תהיינה תלויות בנתונים הכלכליים. ואם לא יהיה שינוי, צפוי להמשיך להוריד את הריבית עד לרמה של 1.5%-2% עד סוף 2025.
ע"פ הערכות הבנק המרכזי, הטלת מכסים בשיעור של 25% יפגע בצמיחה האירופאית בשיעור של 0.3% ואילו מכסים נגדיים על יבוא אמריקאי באותו שיעור יגרעו מהצמיחה בסך הכול 0.5% (0.2% נוספים). איום המכסים של טראמפ העיר את מקבלי ההחלטות ביבשת וגרם לשינוי בגישה ובטון, לטון לוחמני ואקטיבי של הממשל והבנק המרכזי האירופאי, שינוי גישה, שצפוי לתמוך בצמיחה ארוכת טווח.
ישראל. הנתונים הכלכליים טובים יחסית. הפעילות הכלכלית ממשיכה להתאושש בקצב מתון ,שוק העבודה חזק, הצריכה הפרטית חזקה והאינפלציה מתמתנת. בהינתן שהמצב יישאר דומה בנק ישראל צפוי להתחיל ולהוריד ריבית במחצית השנייה של השנה.
לצד נתוני מאקרו יציבים, נראה שהסיכון הביטחוני והסיכון הפוליטי מתממשים. קריסת הפסקת האש, החזרה ללחימה בעזה, תוך התלקחות מחודשת בזירות נוספות והאפשרות של לחימה ממושכת והשלכותיה יעיבו על ביצועי הכלכלה ועל והשוק המקומי.
הסיכון הפוליטי הוא האיום המיידי. נראה שמדינת ישראל נמצאת על סף משבר חוקתי ואנו מתקרבים לנקודת רתיחה. משבר זה, יגרום לפגיעה משמעותית במשק. החלשת מוסדות הדמוקרטיה, חוסר ודאות משפטית ופגיעה באמון המשקיעים יביאו להאטה בצמיחה, להסטת השקעות לחו"ל, לעלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל ,לעלייה בריבית על גיוסי החוב של המדינה ובהורדות דירוג אשראי נוספות. כאשר אי קיום צווי בית משפט ע"י הממשלה יגררו השבתת הפעילות הכלכלית במשק בעלויות משמעותיות. ישראל עלולה לספוג נזק ארוך טווח שיקשה על התאוששות הכלכלה.
בטווח הארוך יותר, הקצאת המשאבים הינה בעייתית. תקציב מדינת ישראל במתכונתו הנוכחית אינו מעודד צמיחה עתידית ואינו תומך בהעלאת הפריון במשק. במקום להשקיע בתשתיות, בלימודי ליבה ובחינוך טכנולוגי, חדשנות ותמריצים לעידוד יזמות, חלק משמעותי מהתקציב מופנה לסקטורים שאינם יצרניים ואינם תורמים לכלכלה. חלוקה זו יוצרת עיוותים מבניים, מקטינה את היכולת של המשק להתפתח בטווח הארוך ופוגעת בתחרותיות של ישראל בשוק הגלובלי. ללא שינוי מגמה משמעותי, המשק עלול למצוא את עצמו בסטגנציה, תוך פגיעה ברווחת האזרחים וביציבות הכלכלית של המדינה.
מניות.
שוק מניות ארה"ב. במהלך הרבעון הראשון אפקט הבחירות התפוגג והרבה מהתמות שנהנו מתוצאות הבחירות נחלשו. הורדת תחזיות הצמיחה של הכלכלה האמריקאית כתוצאה ממלחמת סחר לצד חשש מעלייה באינפלציה הביאו למימושים, כאשר מדד ה - S&P500 ירד מתחילת השנה בכ- 4%. בשלב זה, על אף הורדת תחזיות הצמיחה תחזיות הרווח טרם הותאמו כלפי מטה. ע"פ Factset, רווחי חברות מדד הS&P500 צפויים לצמוח בקצב של 11% בשנת 2024 ובקצב של כ-14% בשנת 2025 . ע"פ תחזיות אלו המדד נסחר במכפיל של 21, המגלם תשואה העתידית צפויה של כ-4.7%. לאור הערכה להאטה כלכלית, ומתוך הערכה שהתנודתיות תימשך לאורך השנה יש מקום להתמקד בהשקעה בחברות איכותיות בעלות יתרון תחרותי, עם מאזנים חזקים וחוב נמוך. עדיין יש מקום לשלב חברות רווחיות עם עודפי נזילות שמחלקות דיבידנד ומבצעות רכישות חוזרות של מניות על בסיס מתמשך. תהליך הורדת הריבית צפוי לתמוך בחברות נדל"ן גלובליות הן בבחינת הקטנת עלויות המימון והן מבחינת עליית שווי הנכסים בשל ירידת מחיר ההיוון.
משיקולי פיזור, המשך הקצאה למניות קטנות ובינוניות מתוך הנחה שפעילות מקומית מושפעת באופן מוגבל ממדיניות המכסים, החברות ייהנו מדה רגולציה והורדת מיסים, כאשר המשך תהליך של הורדת ריבית יקל על הוצאות המימון בחברות ממונפות.
על מנת ליהנות מהגידול בהשקעות בפיתוח AI, מוצע לשלב חברות מסקטור הבריאות והתעשייה שיגדילו את הרווחיות שלהן כתוצאה מאימוץ טכנולוגיות AI ו/או בחברות תשתיות ותעשייה גלובליות שמספקות רכיבים, תשתיות ואנרגיה לתעשייה זו .
שוק מניות אירופה. מדד הstoxx600 עלה מתחילת השנה בכ-8%, נסחר במכפיל רווח עתידי של 14.4, המגלם תשואה ממוצעת צפויה סביב 7%. עליית מחירי המניות נתמכה ע”י תוצאות טובות של חברות באירופה ברבעון הרביעי, אופטימיות לגבי סיום מלחמת רוסיה אוקראינה בתיווך אמריקאי, הגדלת תקציבי הביטחון והתשתיות באופן משמעותי וכניסה למוד פעיל להגברת הצמיחה והתמודדות עם איום המכסים. כל אלו לצד המשך תהליך הורדת ריבית ופיזור חשיפה לסקטורים דפנסיביים, מצדיקים השקעה בשוק המניות האירופאי כמשקלו במדד (ההקצאה לא שונתה) , תוך שילוב השקעה במדד הבריטי, שנסחר אף הוא בתמחור חסר בהשוואה לשוק האמריקאי ומגוון את תמהיל החברות והסקטורים ומגדיל חשיפה למניות ערך.
מתעוררים. מדד השווקים המתעוררים עלה בכ-6% מתחילת השנה והניב ביצועי יתר על פני השווקים המפותחים והמדד העולמי. המדד נסחר במכפיל עתידי של 13.7, המגלם תשואה שנתית ממוצעת צפויה של כ-7.3%. הביצועים החיוביים נזקפים בעיקר לעליה בשיעור דו ספרתי של שווקי המניות בסין, כתוצאה מחבילת תמריצים רחבה שסיפקה ממשלת סין במטרה לתמוך בצמיחה ולייצב את שוק הנדל"ן וכתוצאה מאופטימיות לגבי היכולת של חברות סיניות בתחום טכנולוגי ובתחום ה AI. לאור התמחור הנמוך, לצד קצב צמיחה גבוה ביחס לכלכלות המפותחות, אנו מעריכים שיש מקום להקצאה לשווקים אלו ובשל הסיכון, אנו מבצעים הקצאה השווה למשקלם בשוק העולמי. בשל השונות בין הכלכלות, יש מקום להשקיע באמצעות ניהול אקטיבי וסלקטיבי אשר מתמקד בחברות בהן הצמיחה הכלכלית מתורגמת לצמיחת רווחים ומתגמלות את בעלי המניות.
.
מקור: Yardeni research
שוק המניות בישראל. מדד ת"א 125 עלה מתחילת השנה בשיעור של כ-4% נסחר במכפיל 15 המגלם תשואה ממוצעת צפויה של כ-6.6%. המשיכו להוביל את שוק מניות המקומי הבנקים שדיווחו על תוצאות כספיות חזקות ושיעורי תשואה להון דו סיפרתיים, מניות חברות הביטוח בעקבות עליית מחירי תיק הנכסים, מניות הצריכה שנהנות מגידול בביקוש ובצריכה המקומיים ומניות רשתות המזון באופיין הדפנסיבי.
לאחר רגיעה מסוימת ואופטימיות הסיכון הגיאופוליטי חזר והתממש. קריסת הפסקת האש והחזרה ללחימה בעזה לצד האיומים בגזרות האחרות והסיכון להיגררות ללחימה ממושכת במספר זירות וההשלכות הכלכליות כתוצאה מכך, יעיבו על הביצועים של השוק המקומי ויחזירו אותו להניב ביצועי חסר. התמחור של שוק המניות אינו גבוה, אך כבר אינו נמוך כשהיה והחזרה להעברת חוקים אנטי דמוקרטים, העברת תקציב נטול כל מנועי צמיחה עתידיים, מהווים סיכון משמעותי לאופק הצמיחה העתידי של הכלכלה הישראלית ולשוק המניות המקומי, לכן אנו ממשיכים לשמור על הטיית תיק המניות לשווקי חול (40% מניות בשוק המקומי/ 60% מניות חו"ל).
שווקי האג"ח.
שוק האג"ח בארה"ב. שוק האג"ח המשיך להיות תנודתי גם השנה. מדיניות המכסים העלתה את החשש מעליית מחירים ומאינפלציה, מה שגרם לצפי להאטה בקצב הורדות ריבית, ולעלייה בתשואה של האג"ח הממשלתית ל 10 שנים לרמה של 4.8%. עם הורדת תחזיות הצמיחה והחשש מהאטה כלכלית כתוצאה ממלחמת סחר והשפעת ההתייעלות בסקטור הממשלתי, תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל10 שנים ירדה לרמה של 4.25%.
שוק זה ימשיך להיות תנודתי בהתאם להערכת ההשפעה של יישום מדיניות הממשל החדש ומדיניות הריבית של הבנק המרכזי שתינקט בהתאם. נכון יהיה להיות דינאמיים ולהגיב לתנודתיות השוק. כאשר התשואות עולות, להאריך מח"מ תיק האג"ח ובמידה והתשואות יורדות להשקיע בקצרים, כמובן בהתאם לנסיבות.
אג"ח חברות חול מדורג. מדד אגרות החוב המדורגות בדירוגי השקעה, המשיך לעלות ועלה בשיעור של 2.3% מתחילת השנה. המדד נסחר בתשואה של 5.15%, כאשר פרמיית הסיכון עלתה מעט ועומדת על 0.9% מעל האג"ח הממשלתי. על אף פרמיית הסיכון הנמוכה, ריבית יחסית גבוהה במונחים אבסולוטיים תומכת בהמשך הקצאה לאפיק זה, אם כי בשיעור נמוך יותר. יש מקום להתמקד בחברות חזקות בעלות מאזנים חזקים, מינוף נמוך ויכולת להתמודד עם החזרי חוב בתנאי האטה . אנו עדיין מקצים משקל גבוה יחסית מתיק החוב לאג"ח ממשלתי לאור המרווחים הנמוכים יחסית, חוסר וודאות כלכלית והאטה צפויה.
אגח חברות לא מדורג. מדד ה- High yield עלה מתחילת השנה בשיעור של 1.5% ונסחר בתשואה שנתית לפדיון של כ-7.44%. תשואה זו, מגלמת פרמיית סיכון של 3.21%. פרמיית הסיכון גדלה בכ- 0.5% ברבעון הראשון, אך עדיין נמוכה ביחס לממוצע. לאור ההאטה הצפויה, עלייה בשיעורי חדלות הפירעון ועלייה בעלות מחזור החוב, אנו רואים upside מוגבל בלבד וסיכון להתרחבות המרווחים ולעלייה בפרמיית הסיכון .
נעדיף להתמקד ולהשקיע בחוב בדירוגים גבוהים. על מנת להעלות את התשואה אנו מעדיפים לשלב השקעה באפיק ההלוואות המאוגחות (CLO) בשכבת הBB, המעניק תשואה ופרמיית סיכון גבוהה יותר ביחס לסיכון. אפיק זה מגלם תשואת יתר על פני אג"ח לא מדורג, ללא עליה ברמת הסיכון ועם תשואת תזרים שעדיין גבוהה.
אגח חוב מתעוררים. מדד אג"ח ממשלות שווקים מתעוררים נקובות דולר עלה מתחילת השנה בכ-2.79%, נסחר בתשואה שנתית לפדיון של 7.3% ובמרווח של 2.97% מעל ממשלת ארה"ב לתקופה דומה. באפיק זה, העדפה להשקעה במחמים ארוכים יחסית המאפשרים קיבוע תשואות גבוהות לטווח ארוך בניהול אקטיבי.
שוק האג"ח בישראל.
אג"ח ממשלתי. שוק האג"ח הממשלתי עלה בשיעור של כ- 1% מתחילת השנה. רגיעה ביטחונית לצד צמצום הגירעון בשל הגדלת הכנסות המדינה כתוצאה מעליית שיעור המע"מ ותשלום מיסים על הרווחים הכלואים תמכו בהמשך תהליך ירידה של תשואות האג"ח הממשלתיות. הצפי להורדות ריבית במחצית השנייה של השנה תומך בהמשך ירידה בתשואות והמשך השקעה במח"מ ארוך על מנת לקבע תשואה גבוהה לטווח ארוך. עם זאת, התממשות הסיכון הביטחוני ובעיקר הגיאופוליטי יביאו לעלייה חדה בתשואות שישקפו את העלייה בסיכון. אנו ניבחן הארכת מח"מ בהתאם לנסיבות ולהתפתחויות במדינה.
אג"ח קונצרני ישראל. שוק האג"ח הקונצרני היה חיובי מתחילת השנה ועלה בשיעור של 0.9% (מדד תל אביב 60). המדד נסחר בתשואה פנימית של 2.79% צמודת מדד ובמרווח של 0.95% מעל האג"ח הממשלתיות לתקופה דומה. פרמיית הסיכון נמצאת סביב הרמות הנמוכות מזה שנים וכמובן יכולה לעלות עם עלייה בתנודתיות כתוצאה מהדרדרות כלכלית . עם זאת, התשואות האבסולוטיות גבוהות והורדות ריבית בהמשך הדרך מצדיקות השקעה באג"ח החברות במח"מ בינוני.
פרמיות הסיכון הנמוכות באג"ח החברות מצדיקות הגדלת משקל אג"ח ממשלתיות על חשבון אג"ח חברות. בתחום אג"ח החברות, אנו מעדיפים להשקיע באגרות חוב ברמות סיכון נמוכות ובאיכות אשראי גבוהה.
סיכום.
בתחילת השנה נקטנו גישה זהירה בשל חוסר הוודאות הגבוה בנוגע למדיניות הממשל בארה"ב וההתפתחויות הביטחוניות והגיאופוליטיות בישראל במיוחד לאור העליות בשווקי המניות והתמחור הגבוה (בעיקר בארה"ב). אי הוודאות בכל השווקים גדלה ויש מספר גבוה של תרחישים אפשריים ותוצאות אפשריות, שחלקן הפוכות. במהלך הרבעון הראשון השווקים החלו לתמחר את הסיכונים והתגובה היתה יחסית אגרסיבית בשל התמחור הגבוה של השוק. הכלכלה האמריקאית צומחת בקצב איטי מבעבר. לא ברור אילו מהרפורמות תיושמנה ובאיזה היקף, כשלחלקן השפעות סותרות על הכלכלה, על שוק המניות ושווקי האג"ח. גם לאחר הירידות בשוק האמריקאי, תמחור המניות גבוה ופרמיית הסיכון בשוק המניות נמוכה ביחס לתשואות אג"ח ממשלתי ואג"ח קונצרני ועל כן איננו נמצאים במקסימום ההקצאה לשוק המניות.
אי הוודאות בשוק המקומי עדיין גבוהה ולאור העליות המשמעותיות בשוק המניות המקומי וחזרתם של האיום הבטחוני והגיאופוליטי אנו ממשיכים לשמור על הטיה לשווקי מניות חו"ל. אנו נמצאים בחשיפה גבוהה לשוק האג"ח שיכול להוות גידור מפני האטה כלכלית וליהנות מהורדות ריבית בהמשך.
בשל המרווחים הנמוכים באג"ח החברות בארץ ובחול, יש מקום להשקעה בחוב באיכות אשראי גבוהה. לצד זאת, אנו ממשיכים להעלות את משקל ההשקעה באג"ח הממשלתיות ע"ח אג"ח חברות.
אנו נבחן האם להגדיל את הסיכון ובאיזה אופן בהתאם להתפתחויות בשווקים השונים.
הדרך להתמודד עם חוסר הוודאות הינה פיזור גבוה וגיוון תיק ההשקעות. הפיזור צריך להיות מיושם הן בבחינת אפיק המניות והן בבחינת אפיקי החוב, על מנת להתמודד עם התנודתיות הצפויה ועם התרחישים השונים האפשריים. בתחום המניות יש מקום לשלב סקטורים נוספים והרחבת ההשקעה למניות קטנות ובינוניות שייהנו מדה רגולציה, הורדות ריבית והורדת מיסים. בתחום החוב אנו רואים מקום לשלב חוב פרטי שאינו סחיר ברמת ביטחון גבוהה, לטובת פיזור מקורות התשואה והקטנת התנודתיות. כמו כן, יש מקום לשלב נכסים שממתנים איום אינפלציה ומספקים גיוון מאג"ח ומניות, כגון : נדל"ן ותשתיות.
קבלת החלטות השקעה והקצאת נכסים צריכה להיות מבוססת על סמך תמחור הנכסים בהתאם למאפייני כל לקוח בבחינת מטרות ההשקעה, מידת שנאת הסיכון ולא מושפעת מתנודתיות השוק.
הנתונים נכונים נכון לתאריך 22.03.2025
