על כוחם של תאגידים וכישלונן של ממשלות
ד"ר איתי גלילי, מנכ"ל פיננסים ניהול הון פרטי. 01.04.2024
שאלה עמה אנו מתמודדים מדי יום בתחום ההשקעות נוגעת לשווי הגואה של שווקי המניות בשעה שבעולם יש משברים עמוקים וקשים: מלחמה קשה באירופה, משבר אקלים, מלחמת סחר בין מעצמות, משבר הגירה בינלאומי, משבר ילודה במדינות רבות בעולם וכו' וכו'.
יכולתן של מדינות לפתור את בעיות היסוד של אזרחיהן בנסיגה: ארה"ב מתקשה להתמודד עם "ציר הרשע" מסין-רוסיה ואיראן. אירופה לא מצליחה להאט את קצב ההגירה הלא חוקית והירידה התלולה בילודה. אנגליה אינה מצליחה להתאושש מנזקי הברקזיט והמשך ההגירה הבלתי חוקית ובעת האחרונה גם קנדה הצטרפה למדינות הסובלות מאוד מבעיות פנימיות מורכבות. הבעיות נמשכות למרות שבמדינות מערביות רבות התחלפו מפלגות השלטון ממפלגות ליברליות לשמרניות ובמדינות אחרות המפלגות השמרניות תרדנה מהשלטון לטובת מפלגות ליברליות.
מאידך לפי שווקי המניות (בעיקר בארה"ב) אנו חוזרים לתקופות גיאות במחירים ולפי מכפילי הרווח החזויים לפניניו שנים ארוכות של ריווחיות גבוהה לתאגידים הגדולים.
אחד האינדיקטורים לבחינת תמחור שווקי המניות מכונה "אינדיקטור באפט" , על שם המשקיע האגדי ווארן באפט. האינדיקטור לוקח את שווי השוק הכולל של כל המניות האמריקאיות הנסחרות באופן פעיל (לפי מדד וילשייר 5000), ומחלק את הנתון הזה באומדן הרשמי האחרון של התוצר המקומי הגולמי הרבעוני (GDP). המשקיעים משתמשים בו כדי להשוות את הערך הכולל של שוק המניות למול גודל הכלכלה הלאומית. לגישתו של ווארן באפט שווי שוק אשר גבוה מאוד ביחס לתמ"ג הנו איתות לבועה במחירי הנכסים.
כפי שניתן לראות להלן, האינדיקטור מתקרב לשיא כל הזמנים אשר נמדד באמצע שנת 2021 (שנת התפרצות האינפלציה, המלחמה באוקראינה והתפוצצות בועת ענף ההייטק).
מקור: https://www.gurufocus.com/
הדיון המקצועי בנושא תמחור שווקי המניות נע בין הגישה שרווחי החברות צפויות לעלות בשנים הקרובות כתוצאה מהתייעלות אשר תיושם באמצעות שימוש בכלים של בינה מלאכותית במקומות העבודה ומנגד דיון בדבר עליית כוחן המונופוליסטי של תאגידים גלובאליים לייצר רווחים.
כנראה שהאמת נמצאת היכן שהוא באמצע ובכל מקרה ניתן להבין שבניגוד גמור לגבי המציאות הפוליטית והגיאו-פוליטית , המשקיעים מאמינים בשווקי המניות וביכולתן לייצר רווחים בשנים הבאות.
כיצד ניתן להסביר את הפער הרב בין הציפיות בין מנהיגי מדינות לבין הציפיות ממנכ"לי חברות? הרי אנשים מוכשרים וכריזמטיים יש גם כאן וגם כאן והבוחרים והמשקיעים חד הם (הציבור הרחב שותף להשקעות באמצעות הגופיים המוסדיים שהוא חוסך באמצעותם). שאלה זו מורכבת ויכולה להיות בסיס למחקרים רבים. המחשבות שלי בעניין נוגעות לזוכה פרס נובל – פרופ' דניאל כהנמן אשר נפטר לאחרונה בגיל 90. במחקריו המשותפים עם עמוס טברסקי ז"ל, כהנמן שילב לראשונה פרמטרים פסיכולוגים לא רציונליים בתחום חקר קבלת ההחלטות בתנאי אי וודאות. מחקרים אילו הטיבו להסביר תופעות ובחירות כלכליות שלא היה ניתן להסביר בהנחות המקובלות עד אז בדבר רציונלית מלאה של פרטים.
בהקשר לזה אתייחס רק למחקרים של כהנמן וטברסקי אשר הוכיחו את הצורך העז של פרטים להיאחז בנקודת ייחוס לצורך בחירה וקבלת החלטות , זאת גם במצבים שאין קשר כלשהוא בין נקודת הייחוס לבחירה הנדרשת. (באופן כללי אני ממליץ לקרוא את תובנותיו של פרופ' דניאל כהנמן , אשר פרסם גם ספרים לציבור הרחב).
במקרה של חברות המשקיעים מתייחסים למדד ברור : רווח.
הבורסה מתגמלת באופן מהיר ורב חברות ומנהלים של חברות אשר עומדים בציפיית הרווח.
להלן התפתחות מניית חברת אינבידיה אשר עוקפת את ציפיות הרווח של המשקיעים בזכות הביקוש הרב למוצריה. אינבידיה היא ספקית גדולה של מיקרו-שבבים המשמשים לערכות שבבים של מחשבים אישיים, יחידות עיבוד גרפיות (GPU), כרטיסי מסך (מאיצים גרפיים), חישובי בינה מלאכותית, התקני מדיה ותקשורת וקונסולות משחק.
מאידך להלן התפתחות מניית חברת בואינג אשר סובלת בשנים האחרונות מתקלות תפעוליות קשות, שהאחרונה שבהן, דלת חרום אשר נקרעה במהלך טיסה.
מניית החברה בנסיגה, החברה עברה להפסדים ובהתאם לתוצאות הרעות ביחס לציפיות – מנכ"ל החברה יעזוב בסוף השנה, יו"ר הדירקטוריון לא יבחר מחדש ויהיו שינויים ניכרים בהנהלת החברה.
בשוק ההון המדד ברור: יש ציפיויות לשורת הרווח וברגע שהביצועים גרועים מהציפיות המשקיעים מענישים את מניות החברה.
כך גם בספורט , לכל קבוצה יש פרמטר הצלחה ידוע לאוהדים. ברגע שהקבוצה מאכזבת, המאמן הולך (למתעניינים אני ממליץ לעקוב אחרי המאמן החדש שיבחר לנבחרת הכדורגל של ישראל לאחר כישלון הקמפיין בטורניר העלייה לטורניר היורו 2024).
והפוליטיקה- מה מדד הייחוס לשר או ממשלה?
למנהיגי מדינות אין מדדי יחוס ברורים אשר יקבעו הצלחה או כישלון. אילו מדדי הציפיות היו ברורים יתכן והמנהיגים היו פועלים לעמוד בציפיות ברורות. מצב זה יוצר דורות של פוליטיקאים אשר מצליחים להטות את מדדי הייחוס לכך שהיריבים הפוליטיים שלהם גרועים ומסוכנים מהם וזה מדד הייחוס שצריך לקבוע.
לכאורה, בתחומים רבים קשה לקבוע פרמטרים אובייקטיבים ומוסכמים כמדדי ייחוס. בפועל בתחומים חברתיים וכלכליים יש מדדי ייחוס פשוטים אשר צריך לקבוע ולדרוש משרים וממשרדים ממשלתיים דין וחשבון כאשר אינם עומדים בציפיות (ראוי שלעיתים יפוטרו ויוחלפו) . כל עוד הגישה הנה "אני אחראי ולא אשם" דבר לא ישתנה.
לאחרונה משרד האוצר גייס חוב בשווקים הבינלאומיים באמצעות הנפקת אגרות חוב דולריות לתקופות פדיון שונות. הנפקות אלו בוצעו על רקע עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בהשוואה לאג"ח ממשלת ארה"ב. זה פרמטר כלכלי אובייקטיבי העוסק בירידת דרוג האשראי ועלויות המימון הגבוהות למשך שנים רבות קדימה.
לו היה מדובר על הנפקה של חברה ציבורית, מנהל הכספים ומנכ"ל החברה היו נדרשים לספק הסברים בדבר הרקע להידרדרות ומה בכוונתם לעשות כדי לתקן את המצב בעתיד. לצערי אנו לא במצב לקבל הסברים כאלו משר האוצר וראש ההמשלה. תקוותי שבעתיד נחזור לניהול אחראי ונורמטיבי וזאת לטובת כולם.
