רצו אמריקה, קיבלו אמריקה (על אי שוויון בישראל)
ד"ר איתי גלילי, מנכ"ל פיננסים ניהול הון פרטי. 01.10.2024
המציאות בה אנו חיים בשנתיים האחרונות הנה קשה מאוד, זאת עבור כלל הציבור ובפרט על רקע מלחמה והקושי הנפשי של ריבוי המשפחות השכולות ומשפחות החטופים בעזה.
השאלה מה עובר על ישראל מורכבת מאוד. אנחנו נמצאים בתוך מאבק צבאי , כלכלי, חברתי ודתי אשר מטלטל כל אזרח במדינה. איך ממשיכים הלאה? איך ניתן להבין איזה עתיד צפוי לנו בעתיד? אנסה לשתף ולהתמקד בנתונים כלכליים הנראים לי רלוונטיים להעמקה כדי לענות על שאלות אלו.
תקופה כזו מזמינה פרשנים ומומחים משני הקצוות הפוליטיים, אשר מציגים עמדות שונות מאוד לגבי העתיד. יש בצד הימני הטוענים שאנו בתקופה שישראל מתחילה להתמודד עם הבעיות הביטחוניות הקיומיות שהיו כאן תמיד והודחקו. (איני עוסק בדיון זה ב"משיחיים" אשר רואים את ה"גאולה", מאחר ואיני רואה בהם מסה קריטית בפוליטיקה הישראלית ופחות רלוונטית לדיון כלכלי ויותר לדיון פוליטי חברתי. על פי זווית ראייתם, התמודדות ביטחונית עצימה תביא את ישראל לפרוח בעתיד).
מנגד משמאל, הטענה המרכזית הנה שהאיום הביטחוני על ישראל מגיע על רקע הפיכה שלטונית בהובלת שלטון פופוליסטי, אשר בבסיסיו אינו מכיר בזכויות אזרח, מנהל ציבורי תקין ושלטון החוק ומטרתו העיקרית היא לשמר את שלטונו בלבד.
נכון לכתיבת שורות אלו שוק המניות הישראלי מסיים שנה עברית בתשואה חיובית וזאת על רקע דו"חות כספיים טובים מהחזוי ושווקי אגרות החוב שומרים על יציבות למרות העלייה בגרעון הממשלתי. התוצאות מושפעות מרוח גבית חיובית משווקי המניות בחו"ל ושווקי החוב אשר מתחילים לתמחר הורדות ריבית עתידיות כתוצאה מדעיכת האינפלציה בעולם.
בבואנו לנסות לחזות את העתיד בישראל אנו נדרשים לבחון מגוון נתונים:
מצד אחד מגוון נתונים שליליים, עלייה בגרעון הממשלתי, צמיחה כלכלית נמוכה, דרוג אשראי בסיכון. משרד אוצר אשר אינו מנוהל (במקרה הטוב) אשר אינו מצליח לפעול להצגת רפורמות דרושות להגברת מנועי צמיחה. משבר פוליטי חריף ומתעצם וכן שסע עמוק ביחס לפתרון בעיות הליבה של המדינה. כל זאת על רק של משבר פיזי וקיומי בצפון ובעוטף עזה. סיכון ממשי לתופעה של "בריחת מוחות".
מנגד, למרות כל הקשיים אנו לא במיתון, האבטלה נמוכה מאוד, יתרות המט"ח בבנק ישראל וסך נכסי הציבור נמצאים בשיא כל הזמנים (מגמת העלייה נמשכת מטרום הצגת ההצעה לרפורמה משפטית). הממשלה מצליחה לממן גרעון חריג באמצעות הגופים המוסדיים המקומיים. שוק הנדל"ן חוזר להתאושש ורמות המחירים (למרות עליית הריבית) אינם משדרים צפי לנפילה בביצועי הכלכלה. לצד החשש מירידה מהארץ, נרשמת עלייה משמעותית לישראל ממדינות חבר העמים על רקע מלחמת רוסיה - אוקראינה והזינוק באנטישמיות בעולם. בשנת 2022 – 74,474 עולים, בשנת 2023 – 46,590 עולים, והשנה עד חודש יולי 19,800 עולים נוספים.
ניבוי העתיד בישראל הנו מורכב מאוד מאחר והמגמות הביטחוניות והמגמות הפופוליסטיות של השלטון הנוכחי אינן ברות ניבוי בשלב זה. יחד עם זאת ברצוני לספק הסבר מעט רחב יותר ובמגמות ארוכות טווח אשר הובילנו למצב הנוכחי. ישנם הסברים גיאופוליטיים ומגמות תרבותיות כלל עולמיות אך ברצוני להתרכז בפן הכלכלי של מה שנראה לי קריטי להבנת המציאות הנוכחית.
בחודש אוגוסט לראשונה פרסמה רשות המסים, חטיבת תכנון וכלכלה מסמך מקיף המבוסס על נתוני אמת מקיפים בו הם מפרטים על הכנסותיהם של ה- 1% וכן המאיון העליון, בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בישראל בשנים 2021-2013. בסיס הנתונים המנהלי בו עושים שימוש בעבודה זו כולל נתוני הכנסות ותשלום מסים של בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בישראל. הנתונים מבוססים על דיווחי הפרטים שהכנסתם מעל 650 אלף ₪ לשנה, המחויבים החל משנת 2013 בדיווח מפורט.
משילוב עם נתוני הלמ"ס על כלל הכנסות משקי הבית בישראל הם מחשבים כי חלק המאיון (1%), האלפיון (0.1%) והרבבון (0.01%) העליונים מתוך כלל הכנסות משקי הבית לפני מס עומדים בממוצע על 15% , 7.4% ו- 3.6% , בהתאמה.
מהשוואה בינלאומית שערכו לנתונים אלה עולה כי ישראל מאופיינת בשיעור גבוה יחסית של הכנסות המאיון העליון מתוך כלל הכנסות משקי הבית בישראל לפני מס ואחרי מס.(אחד הפרמטרים המקובלים למדידת אי שוויון במדינה) . צמצום חלקו של המאיון העליון באמצעות מערכת המס הוא נמוך יחסית. מההשוואה בינלאומית עולה כי מבחינת חלקו של המאיון העליון בכלל ההכנסות, המהווה מדד מרכזי למדידת אי-שוויון בכלכלה, אנו נמצאים בין המדינות האירופאיות לבין המדינות ביבשת אמריקה (צפון, מרכז ודרום).
הנתונים המתפרסמים במסמך חשובים מאוד, מגוונים ועוסקים בעיקר באפקטיביות מערכת המיסוי לצמצום פערים. הנתון אותו אני מעונין להבליט הנו העלייה הרציפה בחלקם של המאיון העליון מסך ההכנסות של כלל הציבור. נתון זה נראה לי חשוב כדי להבין את הבסיס החברתי אשר יוצר את הכר הנח לפוליטיקאים לשימוש למטרות פוליטיות. כלומר, הציבור הרחב רואה איך לאורך שנים ארוכות סך ההכנסות המצרפי של המאיון מזנק.
בשנת 2013 סך ההכנסות של המאיון היה 66.1 מיליארד שקל, בשנת 2021 טיפס ל-129.2 מיליארד ₪, מדובר על זינוק של 95%!! סך הכנסות משקי הבית ללא המאיון העליון היה 425.6 מיליארד ₪ וטיפס בשנת 2021 ל- 532 מיליארד ₪ , כלומר עלייה של 25% בלבד.
מספרים אלו מעידים של שינויים משמעותיים במבנה החברתי בישראל, אך אינם המדד היחידי לבחינת התפתחות אי שוויון. לשם כך אני מעונין להפנות זרקור על נתוני מחקר עדכני של ד”ר אייל בר-חיים שהנו חוקר אי-שוויון כלכלי ואי-שוויון בהזדמנויות. עמית הוראה באוניברסיטת בר אילן וחוקר בתחום כלכלה ושירותים חברתיים בפורום ארלוזורוב.
בעבודה שפרסם לאחרונה יחד עם שותפים, התמקד בדרך שבה מתמודדות מדינות שונות, ומדינת ישראל בפרט, עם אי-שוויון כלכלי. בחינת “סט הכלים” שבו נוהגות המדינות להשתמש ועומד על הדרך שבה הבחירה בסט זה או אחר משפיעה על אי-השוויון ועל השלכותיו. בעבודה הם מאמצים תפיסה רב-ממדית של אי-השוויון ומשתמשים בשישה מדדים מקובלים.
הספרות המחקרית מציעה סוגים שונים של סיווגי מדינות, בהתאם למבנה הכלכלי שלהן ולמדיניות הכלכלית-חברתית שבה הן דוגלות. להלן הסיווג המקובל על החוקרים:
מדינות שוק ליברלי: במדינות אלה אין כמעט מעורבות מכלילה, כלומר אין מעורבות השואפת לשתף שחקנים נוספים מלבד החברות והעובדים כפרטים בכינון שוק העבודה, במהלך הפעילות הכלכלית.
מדינות שוק מתואם שמרני: במדינות אלה, המעורבות המכלילה במהלך הפעילות הכלכלית היא גבוהה מתוך רצון לאפשר לחברות המקומיות להתחרות בשווקים הגלובליים.
מדינות שוק מתואם מתון (סוציאל-דמוקרטי): מדינות אלה עושות שימוש במיסוי ובהעברות פרוגרסיביים, במקביל למעורבות מכלילה בכינון השוק, לצורך צמצום אי-השוויון.
מדינות שוק מעברי: מדינות אלה מייצגות תמהיל של סוגי המדינות האחרות.
החוקרים בוחנים את הקרבה בין מדינות ביחס למדדים אלו באמצעות ניתוח אשכולות המבוסס על הדמיון ביניהן במדדי אי-השוויון השונים. הניתוח מניב חמש קבוצות נפרדות, ארבע מהן דומות לקבוצות המקובלות בספרות: שוק מתואם שמרני, שוק ליברלי, שוק מתואם מתון ושוק מעברי. הקבוצה החמישית, מדינות שוק ליברלי קיצוני, מהווה חידוש על הספרות הקיימת, וכוללת מדינות בעלות שוק ליברלי עם אי-שוויון גבוה במיוחד. ישראל נמצאת בקבוצה זו. מדינות השוק הליברלי הקיצוני מאפשרות אי-שוויון גבוה מאוד לפני מיסוי והעברות, בד בבד עם מיסוי והעברות נמוכים יחסית, כך שגם לאחר מיסוי והעברות. אי-השוויון נותר גבוה בהשוואה לשאר המדינות.
חלוקת המדינות לטיפוסי שוק על פי ניתוח אשכולות
נציגי הממשלה הנוכחית מבינים היטב את המידע הנ"ל. אחרי שנים רבות בשלטון שבהן לא טיפלו נכון בפעילות הסקטור הציבורי, לא בתחרות במשק, לא בחינוך, לא בתשתיות , לא בדיור וכו' הם פונים לציבור ומנסים לשכנע שכל הבעיה הנה בעצם פשוטה מאוד: ברשות המחוקקת. רפורמה משפטית אחת ודרכנו לפתרון שלל הבעיות הכלכליות והחברתיות סלולה. לצערי הרב, ההפך הוא הנכון, פגיעה במערכת המשפט תחמיר את הבעיה.
אנו רגילים לחשוב על ישראל כמדינה סוציאלית, מדינה בה יש ערבות הדדית. כנראה שהמציאות שונה מאוד, המדינה גדלה מאוד בכמות האוכלוסייה וישראל הפכה למדינה מאוד קפיטליסטית. המשמעות הנה שהערבות ההדדית בדעיכה. בקפיטליזם המשמעות ברורה – החזק שורד. בארה"ב הדבר אינו מוחבא וזה תמצית החלום האמריקאי. בישראל רבים מתרשמים ממחיאות הכפיים בנאומי ראש הממשלה בקרב חברי הסנאט והקונגרס אחת למספר שנים. רצוי שנזכור שהשאיפה "להיות אמריקה" כרוכה בסיכון רב במדינה במזרח התיכון. ללא סולידריות חברתית הכרוכה בהחלפת דור המנהיגים הנוכחי נמשיך לשלם מחיר יומיומי על מחדלי נבחרי הציבור. כיום גם בכלכלה (כמו הביטחון) במבט שטחי נראה שאנו בסדר , אך נקיטה בצעדים לא אחראיים על ידי הממשלה תיצור הדרדרות מהירה.
לא נותר לי אלא לקוות שנדע להתגבר על האתגרים הרבים שלפנינו ולאחל שנה טובה והתחלה של ריפוי מאירועי השנה האחרונה.
