מה קרה בשוק הריפו שהלחיץ את הפד האמריקאי?
אלון קיבה 01.01.2020
כאשר אנו ישובים באולם הקולנוע אנו רואים וחווים את הסרט עצמו אך נוטים לשכוח את מאחורי הקלעים שם מתבצעת העבודה השחורה והחיונית של המופע, כך גם אופיו של שוק הריפו, בשווקים הפיננסים השוק שבו הבנקים המרכזיים, הבנקים המסחריים והמוסדות הגדולים מחליפים כמויות אדירות של מזומנים וני"ע מדי יום.
לרוב שוק הריפו מתנהל בצורה שקטה אבל כאשר אנו רואים שנדלקת נורה אדומה בשוק זה -כפי שקרה במהלך ספטמבר האחרון, היא מרתקת את תשומת לבו של כל שוק ההון ואף מקבלת זמן אוויר במדיה הרגילה.
כרגע ניתן לראות שהשוק מעט נרגע אך ככל הנראה לבנק המרכזי האמריקאי יש עוד הרבה עבודה עד ששוק זה יחזור לפעול בשקט שבו הוא רגיל לפעול. זעזועים חוזרים בשוק זה יכולים לייצר לחצי נזילות בכל השווקים הפיננסים בעולם.
מאחורי הקלעים-מהו שוק הריפו?
REPO קיצור של REPURCHASE AGREEMENT (הסכם רכישה חוזרת), עסקאות שמסתכמות בהלוואות יחסית בטוחות לטווחי זמן קצרים שברובן מתבצעות בן לילה. בשוק זה סכומי כסף עצומים עוברים ידיים והערכות מדברות על כ 3 מיליארד דולר של הלוואות אשר מוענקות מדי ערב.
שוק זה הוא סוג של בית עבוט, מצד אחד אלה שיש בידם מוצרים שיכולים למשכן וצריכים מזומן ומנגד בעל חנות שמוכן לתת הלוואה בריבית ידועה כנגד אותו המוצר, במידה ולא יהיה לבעל המוצר את היכולת לשלם את ההלוואה והריבית בעל החנות יכול למכור את המוצר.
במילים אחרות הריפו מתנהל כבית משכון פיננסי ומאפשר הסכם הלוואה בין שני גופים שלרוב יהיה לטווח קצר, גוף פיננסי אחד מעניק הלוואה לגוף פיננסי שני, בכך נוצרת אפשרות לבנקים להשקעות ולסוחרים להשיג מימון נחוץ ע"י נתינת ני"ע שהם מחזיקים כבטוחה להלוואה זו. כאמור, הגוף שמקבל את ההלוואה נותן בתמורה בטוחות כני"ע או כאיגוח ני"ע ומתחייב לבצע רכישה של הבטוחות אותם העניק בתאריך מוגדר, באותו תאריך יתבצע תשלום של החזר הלוואה + עלות ההלוואה (ריבית).
הסכמי רכישה חוזרת יכולים להתקיים בין מגוון גורמים. הבנק הפדראלי מתקשר בהסכמי רכישה חוזרת להסדרת אספקת הכסף ועתודות הבנקים. משקיעים פרטיים משתמשים בדרך כלל בהסכמים אלה למימון רכישת ניירות חוב או השקעות אחרות.
בצורה זו שוק זה מהווה מקור לגיוס הון יחסית בטוח לטווח קצר עבור מוסדות פיננסים, ומסייע למגוון רחב של עסקאות אחרות להתבצע בצורה פשוטה.
ההתפתחות שוק הריפו
השוק החל לפעול בשלהי העשור השני של המאה הקודמת והתפתח בהתאם למצבי הכלכלה העולמית. בשנות ה- 70 הודות להתפתחויות הטכנולוגיות השוק הוסיף להתפתח ופנה לספק למוסדות פיננסים גדולים שאינם בנקים מסורתיים שיטת הלוואות מאובטחת המקבילה לביטוח הפקדונות שמספקת הממשלה לבנקאות המסורתית, בשנות ה-80 לאחר שמספר בנקים התערערו נוספה לשוק חקיקה ורגולציה על מנת לייצב את המערכת. השוק פעל בצורה שקטה עד למפולת של שנת 2007-2008 כאשר בנקודת זמן זו החשש בשווקים היה כה גדול והוביל לעליית הריביות בהלוואות שניתנו בתחום זהאשר גרמה להתכווצות בשוק עד לנקודה שבה לא היה מימון זמין דבר שהיווה את ההיבט המרכזי במשבר המשכנתאות אשר הוביל למיתון הגדול.
בנקים מרכזיים ברחבי העולם משתמשים במשך שנים בשווקי הריפו שלהם כדי לשחרר לחצי נזילות בזמני לחץ בשווקים, על מנת לייצב את עלויות המימון ולנהל את שיעורי הריבית. דברים רבים השתנו בשוק הריפו מהלחץ שהיה בספטמבר 2008, שהיווה חלק מכריע מהבהלה הפיננסית של המפולת בזמנו.
כתוצאה מכך הפד פועל עם רגולטורים אחרים כדי לבלום את נטילת הסיכון ולחזק את דרישות הנזילות כדרך למנוע הישנות. ומאז 2013, הפד נכנס לשוק הריפו בהיקף נרחב, ומשתמש שם בעסקאות בכדי ליצור בסיס לריביות,
השנה בשבוע של ה- 16 בספטמבר, מזומנים יצאו משוק הריפו בדיוק כשזרמו עוד ניירות ערך - כלומר לפתע כמות המזומנים הייתה בחוסר ביחס לדרישת השוק למימון ואי התאמה זו העלתה את שיעורי ריבית הריפו בין לילה לכ 10%, מכ -2% בשבוע לפני כן.
השערות רבות עוסקות לסיבות שגרמו לשוק הריפו לעבור זעזוע. חלקן מייחסות את האירועים לקשיי נזילות של מספר קרנות גידור. נכון להיום , אין תשובה מבוססת מספיק.
למען הבטחת השקט לאחר התנודתיות הנ"ל הפד הזרים כמעט חצי טריליון דולר מה שעיגן את שיעורי הריבית בטווח הנדרש וגרם לירידה בריבית הריפו.
בשנת 2020 נוכל לבחון האם פעולות הפד עזרו לייצב את השוק או שמא רק דחו את הבעיה. במידה והבעייתיות תמשך נסיק מכך כי לפד אין שליטה טובה על הצנרת של המערכת הפיננסית וזה משהו שקובעי מדיניות והשוק הרחב אינם יכולים לסבול.
השאלה שעולה היא כיצד הפד יכול לגמול את השוק מהזרמות הנזילות הזו מבלי לגרום לשיבושים בשווקים.